עץ הדומים עסוק

חגים.
בגדים חגיגיים, אורות בחלונות דולקים, מעידים על שמחת הבית.
צללים יכולים להיות שמחים, הידעתם?
פשוט צללים, אבל אפשר לראות את השמחה.

וגל של געגוע מציף אותי.
לאמא שלי.

כל כך הרבה הלך איתה יחד במותה.

אולי בגלל זה אני רוצה להתרחק מהבית,
אבל אין להתרחק מהזכרונות או מהעבר,
הם תמיד יהיו איתי.

וכל מה שאני רוצה,
זה רק עוד פעם אחת לבשל איתה ביחד במטבח שלנו,
להתווכח בחיוך על דברים לא חשובים בקשר לאיך להכין מה,
ולראות בחיוך שלה אלי, את כל אהבת העולם, מכילה ושלמה,
זורחת רק בשבילי.