עץ הדומים עסוק

כמה גשם!
גשם זה טוב.
חוץ מכשזה רע.
לי.
אבל עדיין.
גשם זה טוב.
אפילו שהמטאטא נרטב.
אפילו שהחול של החתולה נשפך על כל הדירה בעקבות ארגז סורר ולא היה מטאטא לעזור.
עדיין.
גשם זה טוב.
חוץ מכשזה רע.
אבל עכשיו זה טוב.

ולחדשות נוספות.
האירוע שכולנו חיכינו לו הגיע!
החתולה שלי סוף סוף חירבנה לתוך הארגז!
הידד!
צאו במחולות בנות ישראל הנאוות!
(בתופים וכו..)

אומנם זה היה רק גושון קטן חובבני וחסר כל אישיות,
אבל עדיין,
קקי זה קקי זה קקי.
היא הכירה בנוכחותו של הארגז,
ועכשיו אני יכול להוריד את רמת החרדה שלי לגבי העובדה שהיא תשתין על המיטה או תחרבן בכיור בבערך חמישים אחוז.

פעם ראשונה שאני נהנה מסדר ונקיון,
בגלל זה כרגע אני קצת מעוצבן על כל הגרגירים האפורים המעצבנים שלא יכולתי להסיר עד שהמטאטא יהיה שוב פעיל, וגם אז...החארות האלו עקשנים.
ובכלל,
אני שוקל ברצינות גמורה לנעול את אנימה בדירה שלי עם בקבוק אקונומיקה.

סימני כפות אפורים מכסים את החצי התחתון של המיטה ואני מוצא את עצמי מבלה את עיקר הימים האחרונים בתור באטלר לחתולה שלי.

ועם זאת אני מאושר לגמרי 😄
(אולי כי סוף סוף חיברו לי את האינטרנט!)

אני מתחיל לחשוב שאולי הגיע הזמן שאני גם אמצא לי גברת.
אבל העתיד יחכה כרגע.
אני יותר מדי עסוק בהווה.