לפני 14 שנים. 28 בנובמבר 2009 בשעה 21:50
מצאתי אותה!
מצאאאאאאאאתי אותה!
הכל בזכות להבונת, שאמרה לי איך זה באמת עבד!
לקחתי את החול שלה בשקית ופשוט הסתובבתי ברחוב ופיזרתי אותו בכל מיני מקומות בשביל שהריח שלה יהיה שם,
אומנם זה מטומטם ללכת ברחוב לזרוק חול ולקרוא ג'קייייייייייייייי, ג'קייייייייי בואיייייייייי
אבל לא אכפת לי,
לא אכפת לי אפילו קצת האמת.
התחושה הזו כששמעתי את היללות שלה וידעתי שזו היא, וכל פעם אני קורא לה שוב ומנסה למצוא מאיפה זה מגיע עם כל התרחישים שהולכים לי בראש שהיא תקועה איפשהו או שהיא בדירה של אדם אחר או אני לא יודע מה, התחושה הזו קרעה לי את הלב בציפייה ופחד, אבל זה כלום לעומת התחושה כשאספתי אותה בידיים שלי ולקחתי אותה מחובקת הביתה.
הלב שלי ירד לתחתונים היום.
הקטנה הזו היא המשפחה שלי, והילדה שלי, והיקרה שלי, והמחשבה על לאבד אותה פשוט הרסה אותי.
איזה הקלה.
