עץ הדומים עסוק

יש משהו שחסר בבית שלנו כשגוויני לא נמצאת בו...

בסופ"ש האחרון היא נסעה להורים בצפון
כל הסוף שבוע הבית היה חסר בצורה מוזרה...
חלל נפער ועמד באוויר בדממה מעיקה...

כל כך השתוקקתי לראות אותה כל הסוף שבוע...
הרגשתי כמו תלמיד תיכון שוב שמחכה לפגישה עם בחורה...

ואז אספתי אותה מהמחלף בשבת בערב
והנה היא נכנסת אל הבית, והיה זה כמו בסרט שעובר פתאום משחור לבן לצבע...
הצחוק שלה.........
הצחוק שלה ממלא את הכל
והריח שלההההה אוייי כמה אני אוהב את הריח שלה
סוף סוף הוא חזר לשם
והיא הקטנה הקטנה ביותר שלי
והיקרה יקרה ביותר שלי
מרכז הכבידה שלי
השמש שסביבה אני סובב
היא סוף סוף חזרה...

ועכשיו אני יכול שוב להציק לה... :)