לפני 12 שנים. 30 במרץ 2012 בשעה 16:09
לשבת איתך בדשא.
מתחת לשמש.
מתחת לצל.
להתווכח על תפיסה,
על לוגיקה,
על רגש,
לשבור לך נורמות,
לספוג ממך סנקציות,
להגיב בלגלגל אותך מעל השמיכה --שלי---
לשמוע אותך צוחקת.
באמת צוחקת.
אחרי שאת משתחררת.
להרגיש טיפונת עצב כזו,
כשאת צריכה ללכת.
כי הזמן שלנו כל כך מועט ויקר.
ואפילו שאת מעצבנת קטנונית שלא מסוגלת לסתום או לתזמן כוס תה,
טוב לי איתך.