עץ הדומים עסוק

זה עצוב...
לאכזב את עצמך...להכשל...לדעת שניסית בכל יכולתך ואפילו יותר, ושזה לא הספיק פשוט...

יש מסיבה היום
רציתי ללכת אליה
התכוננתי לזה
עבדתי על זה
אפילו גייסתי את גוויני שתבוא איתי בשביל שאני לא אלך לבד
אבל כל היום הארור הזה
היו לי התקפים מסיבות שונות שנפלו עליי...
מבחינה נפשית אני מאמין שלמרות כל הפחדים והחרדות הייתי מצליח להתגבר וללכת כמו שתכננתי
אבל הגוף כבר היה כל כך חלש ותשוש מההתקפים...

מרגיש שאיכזבתי את עצמי..
וגם אחרים..
אז למה אחרים יסלחו לי
אבל אני לא סולח לעצמי?