עץ הדומים עסוק

היום בלימודים,
הייתי צריך לעשות מצגת כלשהיא שמעבירה אחד מהמושגים מרשימה שקיבלנו,
אבל בצורה יצירתית.

והנה התחבאה לה שם ברשימה מילה שאני אוהב להתעסק איתה - מגדר.

עכשיו, איך מסבירים מגדר לקהל שמורכב מכל סוגי האנשים השונים, מבוגרים, צעירים, ערסים, גרושות צמרת, וכמה יהלומים לא מלוטשים אחרים בלי לשעמם להם את הנשמה,
לערב אותם בסיטואציה כמובן.

אז מעשה שכך היה וכיף שהיה,

לקחתי שני מתנדבים מהקהל,
וכשאני אומר מתנדברים אני מתכוון כמובן שבחרתי בכוונה את הגבר הכי ערס מגודל, ואת האישה הכי ניו אייג' ובעזרת מחיאות כפיים נלהבות של הקהל(שמאוד העדיף שזה יהיה מישהו אחר ולא הם עצמם)
הושבתי אותם במרכז הכיתה, כסא ליד כסא, ו
וביקשתי מהנשים והגברים בקהל לתת לי שאלות שהם היו רוצים לשאול את המגדר השני,
דברים שמעצבנים אותם, שהם תמיד רצו לומר,
וכמובן מרגע שההערה המהוססת הראשונה נזרקה לחלל האוויר על ידי מישהי שם, קם הגבר התורן ואמר. מה זההההה אז רגע רגע רגע למה אתן ככה וככה?
וזה המשיך כמובן, רק שלא הרשתי לאף אחד לענות עדיין, רק לשאול.
לזוג המתנדברים אמרתי לפני שאספתי שאלות, שיתכוננו וישמעו מה אנשים שואלים ויתחילו להכין תשובות,
וכך כל זמן איסוף השאלות חיממתי אותם לראות אם יש להם תשובות מתגבשות, וראיתי כבר את הניצוץ הרעב הזה בעיניים שלהם הולך וגדל למפלצת רעבה שרק מחכה להשתחרר מהשרשרת שלה ולהכנס באמאמא של הנושא.
ואז, ורק אז,
אמרתי עם חיוך המנייאק המפורסם שלי,
ששכחתי לספר פרט אחד חשוב בנוגע למשחק הקטן שלנו כאן,
וזה,
שהפעם,
את הגבר,
ואתה האשה.

והמבט על הפנים שלהם,
וצליל ה- אווווווו שעבר בכיתה,
היה פשוט פרייסלס.

ומה שבא אחר כך,
כי הכרחתי אותם להצדיק את עצמם על כל תשובה בתור המגדר המנוגד להם(כולל חיקוי הקול ושפת הגוף)
היה פשוט מצחיק וכיפי ברמה היסטרית,
וגם, שחרר את המחשבה של כולם, פרק אותם מהכעס שעלה כמו שעולה בכל דיון מגדרי,
ופתאום, זה לא היה כזה רציני,
ופתאום, כל האגרסיה הזו,
הפכה למשחק משעשע בין חברים.
ועדיין יכולתי לראות את הגלגלים שלהם חורקים כשהם הפעילו פתאום גלגלי חשיבה שהם לא רגילים להם.

ואולי התחושה הטובה ביותר בכל זה,
הייתה שהצלחתי לאסוף את החדר,
כל אדם ואדם שם,
וגרמתי להם לרכון קדימה במושב שלהם לכיווני בעניין,
אף אחד לא ניקר, אף אחד לא היה אדיש,
גרם לי להזכר כמה אני נהנה לעבוד עם קהל.