צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 11 שנים. 15 ביוני 2012 בשעה 6:28

יש את הרגע הזה,
כשהעוגיה נופלת לתוך הקפה,
ואתה יודע שיש לך בדיוק 2.5 שניות להצליח להוציא אותה או ששניהם הלכו,
ברגעים כאלו, המחשבה על להכניס את האצבעות שלך לתוך נוזל רותח משום מה הופכת לא רק הגיונית,
אלא כמעט אמיצה על גבול ההקרבה,
אתה מרגיש כמו אם שהרימה מכונית בשביל להציל את התינוק שלה,
ומעביר את המבט מסביב בחדר,
מחפש מישהו שיכיר בגדולה של המעשה שלך
חסיד אומות עולם שכמוך,
משיח של עוגיות

צפורה - משיח עוד רגע. ממש עוד שנייה מצלצל . . . .
לפני 11 שנים
Tobias​(אחר) - אני פה, אני לא צריך לצלצל לעצמי
לפני 11 שנים
Noti{גנר} - שמעת על כפית??????
לפני 11 שנים
Tobias​(אחר) - כפית אם הייתה לי כפית
לפני 11 שנים
בכוח המוח{Aion} - אם זה הביסקוויטים העגולים האלה עם הסומסום, זה שניה וחצי בדיוק.

וואי כמה שנים לא טבלתי עוגיה בקפה..
לפני 11 שנים
Tobias​(אחר) - לא, לא אלו, מי טובל עוגיה עם סומסום בקפה? ברברית
לפני 11 שנים
לילי ש' - צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים.
מקריבים את העוגיה הבאה בתור.
לפני 11 שנים
Tobias​(אחר) - לא הייתה הבאה בתור
לפני 11 שנים
caty - אתה גדולללללל !!!! מתה על בלוגי העוגיות שלך :-)
לפני 11 שנים
Tobias​(אחר) - תודה תודה, אני משתדל לתרום את חלקי הצנוע לפולקלור העוגיות הארץ ישראלי.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י