עץ הדומים עסוק

איייי....שאני קורא את הבלוג של ונוס ושומע את הסשנים שהוא ותהום עושים

יש לי צביטה בלב...

עוד מעט אני חוגג חמש שנים עם האישה המדהימה שלי
ולא הייתי מחליף את זה בעד שום דבר בעולם.

אבל לפעמים יש את הצביטות האלו...את המה אם האלו...הרהורים מחשבות על כל ההחלטות שקיבלת במשך השנים על הבחירות השונות.

כמו השיר של פרוסט על שני הדרכים.

קצת קשה לי לקרוא תיאורים של סשנים והתמסרות טוטאליים לאחרונה...כנראה מכיוון שאני כל כך משתוקק לזה...אבל לזה להתמסרות הזאת....לא לסשן חד פעמי עם איזה מישהו או מישהי...למשהו ארוך ועמוק עם שותף...

בגלל זה אני מרגיש עדיין בתולי בתחום...
כי יש דברים שאני מוכן לעשות רק עם מישהו או מישהי שיש ביננו משהו עמוק יותר מסתם סקס אחר...
ולא שלא היו הזדמנויות....אבל שוב בכל החלטה יש ויתור ויש רווח
ואת מה שיש לי לא אחליף בעד שום דבר בעולם כולו כי אין דבר שיכול להיות שווה ערך למה שיש לי עם גוויני.

אבל עדיין
הלב נצבט לפעמים...