סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 10 שנים. 15 באוגוסט 2014 בשעה 17:33

אחרי שיצא לי לאחרונה לקבל כל מיני שיחות בדסמיות למיניהן,
הבנתי שאני פשוט כבר לא במקום הזה יותר.

לא כמו פעם.

אני לא יכול יותר עם כל הפירוטכניקה הזולה והמסיכות המיותרות האלו.

אני לא רוצה עבד או שפחה בצד השני של השיחה, אני רוצה אדם שלם, מעניין. שרוצה לפתח יחסי שליטה עם אדם שלם ומעניין אחר.
אולי התכונה החשובה ביותר שעיקרית לי כרגע בכל העניין, היא כנות פשוטה.
כל הדברים האחרים יגיעו, אבל למה לאלץ אותם.

אולי זה הגיל, אולי זה התרגיל, אולי זו הזוגיות המיוחדת שהייתה לי עד לאחרונה.
אבל באמת, שכרגע הגבול שלי בנוגע לעניין הבדסמ הוא פשוט,

אם אני לא יכול לשבת איתך על הספה אחרי סקס או סשן ופשוט לדבר ולצחוק, הדלת סגורה.

 

Lady Galadriel - זה אומר המון, עליך, ועל הזוגיות האחרונה, ניקוי מניארות וחזרה לאינטרקציה האנושית החמה בבסיס לפני מעמדות, הגדרות ושאר ירקות, זה שלב הכרחי בעיני אבל לא כולם באמת מסוגלים להכיל אותו, ואתה אומר ברייש גלי, אני לא רוצה פחות מזה (:
עונג צרוף! בהצלחה יקירי.
לפני 10 שנים
Tobias​(אחר) - many thanks milady :)
לפני 10 שנים
אופק קסומה - טאבי,

בוא נתחתן :)
לפני 10 שנים
Tobias​(אחר) - טוב, אבל רק אם זו חתונה פולינזית.
לפני 10 שנים
Sirene{John} - דווקא מעניין אותי אם זה משהו שקשור בהכרח לבדס"מ, או למיניות בכללותה, חוסר הרצון להסתפק במשהו גופני או מבויים אלא אם הוא מגיע מתוך מערכת יחסים (אפילו לא בהכרח זוגית, אלא כזו של ידידות ויחסי חיבה עמוקים).

מצד שני, לך תדע האם הפרסונה שיוצאת ממך ומהאדם האחר שזה עתה פגשת, האם הן לא דבר יחיד ומיוחד שבנסיבות אחרות בהן היית מכיר את האדם יותר טוב הייתם מהססים לחשוף אותן :)
לפני 10 שנים
Tobias​(אחר) - יש משהו מאוד מדהים באנונימיות שמאפשר חופש לחשוף.
ואני מעריך את זה, ויש לי גם נסיון בנושא כי זה באמת פורמט שממש מעניין אותי.
זה פשוט שברגע שמכניסים את עניין המיניות, ובעיקר את הבדסמ (שמשום מה הוא אחת הנישות עם הכי הרבה מניירות מקובעות שנתקלתי בהן) הרבה מהאישיות של האדם נדחפת הצידה.
אני אישית רוצה את ההפך. לא להיות רק כלי להגשמת פנטזיות וסיפוק.
כולנו יכולים להסתכל אחורה לתקופה התמימה יותר שרק התחלנו וגם מצד אחד להתרפק על כמה כל דבר קטן היה ואוו וחדש ומרגש, וגם לכסות את העיניים עם הידיים ולומר לעצמנו "הו גאד" לא מאמין שהייתי כזה עם חיוך אשם ושמח.
אני כרגע במקום שפשוט כל ההו הא שמסביב לא ממש מרגש אותי,
אנשים מרגשים אותי. אנשים מגרים אותי.
ודומינציה שמגיעה באופן יותר טבעי, שנוצרת מתוך אינטראקציה אמיתית שמתפתחת בין שני אנשים עם נטיות שונות, ולא פשוט נקבעת מראש במעמד חלוקת תפקידים מוגדר ומדוקדק.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י