צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 18 שנים. 28 במאי 2005 בשעה 20:14

מר עצוב נשאר לבד
לא הולך לאף אחד
מר עצוב מפחד
שלאנשים ממנו ימאס
מר עצוב לפעמים שמח
אפילו מחייך
אבל הוא עדיין מר עצוב
ואף אחד לא רוצה מר עצוב לידו.
לפעמים
למר שמח יש רגע עצוב
משהו קרה
והוא כבר לא שמח
ואז מגיעים כולם לחבק ולנשק
כי זה קרה למר שמח
כי זה משהו חד פעמי
זה לא הסיפור של מר עצוב
מר עצוב כואב כל יום
זאת השגרה של מר עצוב
ואף אחד לא רוצה ממש להיות שם בשבילו
אולי בהתחלה
אבל אז רואים
שמה הטעם
מר עצוב נשאר מר עצוב

מר עצוב מפחד ללכת למפגשים
מפחד להשאר עצוב בצד
מפחד שמישהו ינסה "לנחם"
מר עצוב לא רוצה להיות מקרה סעד
הוא פשוט מר עצוב

מר עצוב מחפש חברים עצובים
שיוכלו להיות עצובים ביחד

מר עצוב לא רוצה שאנשים רגילים יהיו עצובים
אז מר עצוב
שומר את עצמו
רחוק מכולם.

blackfeline - כל כך מזדהה.....
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י