עץ הדומים עסוק

הערכה עצמית.
ביטחון עצמי.
לדעת מי אתה ומה אתה שווה.

אני מרגיש שאיבדתי את כולם בזמן האחרון...
הכל מבולבל..

אני עייף מלנוע מפרצי ביטחון עצמי וכריזמה לפרצי חוסר בטחון עצמי ופחד.



מרגיש בחודשים האחרונים כאילו כל הלוחות הטקטונים ששוכבים מתחת לחיים שלי...למי שאני....זזים ונעים.
ומעל..
כתגובה לזה..

הרי געש מתפרצים
הים הופך למדבר והמדבר לים
האדמה רועדת
נבקעת
עידן קרח
שטפון
שדפון
חיים נכחדים
חיים מתפתחים.

ואני בתוך כל זה מנסה לשרוד...
לעודד עצמי בידיעה ששינוי קיצוני לא נמשך לעד
הוא נעצר בנקודה מסויימת ומתחיל בתהליך של ליטוש עדין.
אבל עדיין

דברים כמו
הערכה עצמית
בטחון עצמי
לדעת מי אתה ומה אתה שווה...

הדברים האלו כרגע פשוט לא קיימים.
אולי כי אני מבטל את הקיום שלי עד להודעה חדשה.
עד שדברים ירגעו.

לא יודע.
ואני לא רוצה להזכיר לעצמי, כמה לה היה חלק בתהליך.
ואת הדברים שהיא אמרה לפני כמה ימים
שכתבתי פה בבלוג ואז מחקתי לאחר כמה שעות.
לחסוך השפלה לעצמי.

וגם אתם מי שקוראים
חלק ירצו לומר מילה טובה
חלק ינידו בראשם ויאמרו...עצוב או פתטי
חלק יזדהו
וחלק לא יאמרו כלום.

ורק אני
אמשיך להיות אני.