מוקדש לך חבר יקר שלי
נהרגת אתמול בשיטפון בדרום...
היום ראיתי את הפנים שלך בעיתון הראשי...
אמרו שם דברים נחמדים עליך..
שאתה מלח הארץ
ושאתה טיפוס מלא חיים.
אבל אף אחד לא הזכיר
שאתה נוחר כמו מנסרה תעשייתית
ושיש לך ברגל את הבוהן הכי מוזרה שראיתי בחיים שלי
אף אחד לא הזכיר את הזמנים שלנו יחד
חורשים את הצפון
שלושת המוסקטרים
בלי שקל על התחת
תופסים טרמפים
ואוכלים מה שאנשים נדיבים היו משאירים לנו
זוכר את הבנות שהכרנו
זוכר הכל
איך קראתי לך מרקו כי רק התחלת לגדל שיער והיה לך כזאת תספורת כמו שלו
ואיך אני עדיין קורא לך מרקו תמיד
למרות שהתקופה ההיא עברה מזמן..
מרקו שניצל ואיציק(למה קראתם לי איציק אני בחיים לא אבין)
שלושה מוסקטרים
זוכר איך התחלנו עם נועם
זאת שהפכה להיות המיתולוגית שלך
אמרנו לה
היי
את מכירה את מרקו?
הוא מחפש את אמא שלו.
וכך התחילה תקופה נהדרת.
כל כך הרבה מים עברו מתחת לגשר מאז...
כואב לי כל כך עליך
אבל לפחות אני שמח
שמתת בזמן שאתה עם חברים
ואהוב
וחיי חיים של הרפתקאות כמו שתמיד אהבת
חיי את החלום שלנו.
שרק אתה מכולם הצלחת להגשים אותו....
שן בשלווה מוסקיטר שלי
אני אוהב אותך.[b]
לפני 17 שנים. 13 במאי 2007 בשעה 9:32