עץ הדומים עסוק

קליקות....

אני לא אוהב קליקות....

בגלל זה אני לא חלק מקליקה...

כי להיות חלק מקליקה זה להתאים את הדעות שלך אליה...להסכים אוטומטית עם דברים....באופן כללי לסגל לעצמך חשיבה לא מתפשרת לשום כיוון....

וזה למה אני מרגיש מלא ברפש אחרי שנגעת בנושא המדובר בימים אלו.

פתאום אני מרגיש שאני מוצא את עצמי כאילו מאיזה צד כלשהו של המתרס החברתי...

אני אף פעם לא פועל בצורה של או שאתה איתנו או שאתה נגדנו...

אני תמיד פועל בשיטה של אני לא מסכים איתך על X אבל יש לנו עוד ABC שלם לעבור עליו...

כולם מלאים ברוח קרב...

ולא מבינים שזה בדיוק מה שיצר את העניין הטפשי הזה מלכתחילה...
ובמיוחד שזה מה שממשיך ומחריף אותו....

הכל היה יכול להפתר מאוד בקלות למרות הכל

אם לא כולם היו מתחילים לנבור בזה ולפתוח מליון שרשורים

מה קרה ללנסות לפתח רגע שיחה פשוט בין כלובי לפגוש אחרי שזה קרה....ללבן עניינים....להבהיר גבולות לבצע בחירות מודעות על הכללים והמציאות.....

אבל עכשיו יותר מדי אנשים מעורבים בזה...

וכל קליקה כביכול מתחילה להמציא עובדות על אנשים שונים ומשונים או על צדדים
וכן אני אומר להמציא
כי אין שום ביסוס לעובדות האלו...

ככה פשוט לקחת רעיון כל שהוא ותמרן אותו מספיק בראש שלך ולקבל חיזוק מאחרים שמתאים להם שככה זה יהיה....ואז מה זה משנה מה המציאות...זה הופך לעובדה והראש שלך לא פתוח לקבל רעיון או מידע חדש בנושא...


טוב...אז אני אומר ככה....

אני כאן כבר כמה שנים טובות...
לפעמים יותר בשקט לפעמים יותר ברעש....

ראיתי המון קליקות באות והולכות
ראיתי המון אנשים כאלו ואחרים באים והולכים....

בסופו של דבר...
הלב האמיתי של הכלוב
הוא קבוצה מסוימת של אנשים
שהם לא קליקה בפני עצמה
אלא פשוט אנשים אינדיבידואלים
שנשארו פה כל השנים האלו
כי הם לא היו קליקה
אז הם היו יכולים להיות גמישים מספיק בשביל לעבור את הסערות שהיו
והיו הרבה
כל פעם שיש סערה
אנשים חושבים שזו הסערה הגדולה ביותר שהייתה מעודה
זו לא
וזו לא הראשונה...

אני בטוח שאני אראה בעוד כמה שנים בדיוק את אותם אנשים כאן

ומסביב יהיו חבורות חדשות של אנשים שיעשו גלים קצת ואז יעלמו שוב .....

ככה זה היה
שוב ושוב

וככה זה כנראה ימשיך להיות...

כי מי שמאלץ את עצמו לפינה...
לא משאיר לעצמו שום מרווח תנועה...
ובסוף...פשוט נדחק...


ולא אני לא מדבר עליכם
אפילו אם אני כן מדבר עליכם
מי שלא קורא....מי שכן קורא
זה לא ממש מעניין אותי
וזה גם לא צריך לעניין אותכם.

בואו רגע ניקח נשימה עמוקה

ונחשוב עם הראש ולא עם האגו.