ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 17 שנים. 17 ביוני 2007 בשעה 12:18

כשיותר מדי דברים רעים קורים לך ומסביבך

כשיותר מדי אנשים אהובים מתים לך או עוזבים אותך...

קשה לחשוב חיובי ושמח...

ואני כותב את זה כאן...כי אני מרגיש מאוס כבר בעינייכם....עם הפוסטים המדכאים שלי....

מה לעשות שזה עוזר לי להוציא לבלוג דברים....כאילו מישהו פה לצידי ואכפת לו...כאילו מישהו מקשיב....


קשה מדי להיות שמח
לפחות במקום הזה בזמן הזה.

אמן

ים_yam​(לא בעסק) - טאבי יקר,
זה לא כאילו, זה באמת.
יש מי שמקשיב, ויש מי שאכפת לו, ויש מי שאוהב, ויש מי שיחבק, וגם חיבוק וירטואלי יכול להקל על האיכסה.
כי כאן אתה יודע שיש אנשים שאוהבים אותך, ומקבלים אותך, גם כשקשה לך, וגם כשאתה במצברוח מרומם.

}{
לפני 17 שנים
Tainted​(לא בעסק) - טאבי, אתה צריך לזכור יקירי שהמוות והעזיבה זה חלק מגלגל החיים...
החיים הם כמו רכבת, זוכר?
כל פעם עולה מישהו ויורד מישהו, לפעמים עולים בזוגות ולפעמים בשלשות....
נסה להבין שאנשים מסיימים את התפקיד שלהם בחיים, לפעמים בחיים שלך ולפעמים בחיים כולם...
נסה להכניס את הדברים לפרופורציות ולא להסחף עם המחשבות על זה. נסה להבין.

נשיקות המון
דומי
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י