גרעיני חמנייה
מממממממממממממממ
אייי לאב איט!
עכשיו גיליתי בבית מטמון
אוצר של ממש
יש את המלבנים האלו של בוטנים שמוחזקים יחד ב...אממ...דבש או איזה תמיסת סוכר...
אז מצאתי בבית קופסה שלמה של כאלו
רק שהם עשויים
מגרעיניי חמניה
ולמה אני בכלל מתלהב מזה
אני אסביר לכם עוללים זבי חוטם סקרניים שכמותכם.
הכל התחיל שהייתי ילד
גם אז אהבתי לגרעיני החמנייה או להלן גרעינים שחורים הייתה גדולה
אבל בניגוד למה שאתם חושבים
לא אהבתי לפצח
אהבתי רק את הגרעינים
מה גם
שלא הייתי טוב בלפצח...
וכן.....זה היה קשה פה בשמורה בין שאר הילידים להיות כל כך שונה....
פשוט לא ידעתי לפצח טוב
עד היום...
אני מניח שבגלל שהשקעתי זמן בדברים אחרים....כמו קריאה..כתיבה...ובכלל חשיבה...
אבל הגרעין המתוק והחמקמק עדיין קרא לי בקול שובר לב...אני פה בפנים....קח אותי קח אותי ....ואני לפצח לא יכלתי....
פעם אחת....
אפילו ניסינו אני ועוד שלושה בני דודים משועממים לנסות למלא קופסה בגרעינים מפוצחים
אחרי השלוש מילימטר הראשונים נכנענו וכל אחד אסף אוצרו הקטן לפיו והלך לדרכו....
ועכשיו
אני מגלה לי פה
קופסה שלמה
עם מאות גרעינים מפוצחים
והאושר!
הו האושר הצרוף!
והבטן!
או כואבת לי הבטן!
אני חושב שאכלתי יותר מדי...
לפני 17 שנים. 16 ביוני 2007 בשעה 14:22