עץ הדומים עסוק

לשבת...
לדעת...
הגוף בציפייה...
הראש מתערפל....
מכנסיים יורדות...
תחתונים...
תחושה פתאומית של התחלה...

את מעבירה את הלשון עליי...
אני נרעד...
יודע..
שהליקוקים האלו
הם רק רעמים קצרים לפני הסופה
שברי הבטחות עלומים
למה שעתיד לבוא

וזה בא

הכניסה הראשונה לפה שלך
החום המדהים והרטיבות...
צמרמורות...

להסתכל אלייך למטה...
לראות את העיניים שלך עולות אליי...
לראות אותך מנסה לחייך כשאני עדיין בתוכך....
לדעת שזה הכל בשבילי
ללא צורך לזוז
ללא צורך לומר
ללא צורך לשלוט
פשוט
הכל בשבילי.

לחוש את זה נבנה
מתגבר...
מסתער.
להתקמר אחורה כאילו ברק לבן נורה מהשמיים דרכי מטה...
ואז ליפול.
שניה וחצי
של כלום
אין אני
אין את
אין מיניות
אין מחשבה
להאבד בתוך ההגשמה,
לדעת את המוות הקטן.