צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 16 שנים. 7 ביולי 2007 בשעה 17:48

לא יודע אם בא לי לקפוץ למים העמוקים ולראות מה יקרה....
או שאולי בכלל עדיף לעבוד בחוץ על השיזוף....

אפילו עם גברים זה עדיין קשה....

צאי לי מהראש ומהלב.

Josephin​(לא בעסק) - אם תקפוץ למים העמוקים אל תשכח גלגל הצלה .

אם תצא החוצה לעשות בטן גב להשתזף אל תשכח קרם הגנה .

לגבי הוצאה מהראש ומהלב
רק זמן יקירי ,אין לי פתרון או עצה , מצטערת .
}{
לפני 16 שנים
Tobias​(אחר) - השאלה היא...כמה זמן...
לפני 16 שנים
ילדה מופרעת ורעה​(שולטת) - יש לי גלגלי הצלה להלוות לך מותק?
מי זאת שנכנסה לך ללב?
אם הייתי נכנסת במקומה הייתי עוקרת שורשים,
אצלי זה כמו שן בינה חייבים לעקור.
לפני 16 שנים
Tobias​(אחר) - היא לא נכנסה....אולי התנסחתי לא נכון.....נתתי לה את הלב שלי...ואת ההתמסרות שלי....והם עדיין אצלה...

אף אחד לא נכנס פנימה אגב בלי לדעת את הסיסמה...
ואין שום שורשים לעקור....ברגע שנכנסים....הכל מתאים בדיוק.
לפני 16 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - יקירי.

היא לעולם לא תצא לך מהראש, וגם לא מהלב.

היא תשכון שם לבטח .

רק אתה יכול לאט לאט, עם פינצטה, להסיר את הקוצים

זה לוקח זמן וכל קוץ שיצוא מכאיב.

אבל יום אחד, תקום בבוקר ותגלה שאין יותר קוצים.
שהיא יושבת שם, בדיוק במקום בו היא היתה בפעם האחרונה, אבל היא כבר לא מכאיבה. שכבר לא חשבת עליה יום או יומיים.

זה לוקח זמן. זה כואב לאללה. אבל זה עובר.

ובינתיים...אתה מוקף באנשים שאוהבים אותך. לא בדיוק מה שהלב והגוף רוצה...אבל מזור לנפש.


}{




לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י