סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 17 שנים. 17 ביולי 2007 בשעה 13:11

רב רבאק....אני מרגיש כמו הסצנה של הגמילה "מטריינספוטינג"


ביומיים האחרונים.....
אני רק חושב על זה...ואז אני מנסה להפסיק כי זה עושה לי רע....ואני מנסה להרגע...הולך לישון...ואז אני חולם על זה....וזה כל כך מציאותי שאני מתעורר....ומנסה להבין וואט דה פאק....

לעזזל....זו ממש גמילה....

לא יודע אם שווה אי פעם לאהוב באמת שוב אם צריך לעבור משהו כזה אחר כך...

momi​(שולט) - כל אהבה היא אחרת, אני אני מבין את השאלה.
גמילה מוצלחת, מקווה שתצליח להתגבר
לפני 17 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - בטח שווה לאהוב.

זו לא קוקה קולה, טעם החיים...זו אהבה.

רק צריך ללמוד לכאוב את האהבה שנגמרה,

בלי להתחרפן.

קשה, אבל אפשרי.

לפני 17 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים,

ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב,

ומותר ומותר לאהוב.

לפני 17 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים,

ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב,

ומותר ומותר לאהוב.

לפני 17 שנים
זרה מוכרת - איש יקר,

לאהוב זה לא פשוט,
אבל זה מספק ברמות לא אנושיות (אם תיזכר לרגע בתקופות הטובות שלכם)
ופרידות זה אחד הכאבים הכי בלתי נסבלים שיש
אבל גם הוא עובר עם הזמן.

וכן.
אני יודעת שזו קלישאה
אבל לפחות נכונה

הזמן הוא התרופה הכי טובה.

לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י