שעת צהריים מאוחרת, אני יושבת מול מסך המחשב שלי בתחתונים דקים סגלגלים וגופיית ספגטי שחורה צמודה שפטמותיי מזדקרות נגדה. מנסה להתרכז בפגישה המקוונת אך הראש, הראש מתעקש להתרכז בך ואני לא יכולה להאשים אותו. שקועה בבועת הזיכרונות שלי עם חיוך מטופש שתקוע לי על הפנים עוד מהבוקר, נזכרת במאורעי אתמול.
בועת הזיכרונות מתנפצת כשאני שומעת את בריח הדלת מסתובב וכמו הכל עובר למצב slow motion, אני בוהה במפתח הנעוץ בדלת מסתובב לאיטו ומרגישה איך דפיקות הלב שלי מנסות לקרוע את בית החזה מההתרגשות וזה נראה שלוקח לדלת הרבה זמן להיפתח ואני מצד אחד מקווה שזה אתה ומצד שני יודעת שבלתי אפשרי כי אתה שקוע בישיבות כל היום ואם זה לא אתה בעצם, אז מי?
הדלת נפתחת סוף סוף ותחושת הקלה ממלאת אותי לראות שזה אכן אתה. אתה עושה צעד קטן פנימה ומשתהה לרגע במבט קצת מופתע כשאתה שם לב אליי, יושבת שם מביטה בך, כאילו שכחת שנכנסת בעצם לדירה שלי ולא ציפית לראות אותי כאן. העיניים שלי רוקדות מאושר, נרגשת כמו ילדה קטנה שהרגע קיבלה את המתנה הראשונה שלה מפיית השיניים. אני מתקשה להחליט האם תעדיף שאעמוד וארוץ לחבק אותך או שפשוט ארד ישר אל הברכיים ואמתין לך שתתקרב, בוחרת לא להחליט ונשארת ישובה על הספה. אתה ממצמץ בעינייך כאילו מתעשת מהשוק שהיית בו וסוגר מאחוריך את הדלת, מתקרב לעברי בצעדים כבדים, סוגר את הלפטופ ונעמד מעליי, מביט בי ונאנח. אני מרימה את ראשי להביט בך מלמטה בעיניים רעבות, בולעת את מעט הרוק שנשאר בפה המתייבש שלי מהנוכחות שלך.
בתנועות מהירות, תופס אותי לא מוכנה כהרגלך, אתה רוכן לעביר והופך אותי על הבטן, מושך את האגן שלי מעלה, מסיט את פס התחתונים הסגולים שלי הצידה ודוחף שתי אצבעות לכוס שלי, בודק היטב את הדפנות הפנימיות והלחות, משחק בתוכי ואני מרגישה איך הגוף שלי מגיב לך וסף החרמנות שלי ממשיך לנסוק ואני מוצאת את עצמי מפנטזת על הזין שלך בתוכי, מחליף את אצבעותיך. "איך אני אוהב שאת תמיד רטובה בשבילי, גם כשאת לא מצפה לי, תמיד מוכנה". חיוך מלווה באנחות מטפס על פניי בתגובה. חדור מטרה אתה מוציא את האצבעות, מריח ודוחף אותן לפה שלי ואני מוצצת אותן בתאווה, גונחת כשאתה מעמיק אותן פנימה.
"קומי". אתה אומר בזמן שפותח את החגורה ונותן למכנסיים שלך לשמוט לרצפה ומתיישב לצדי בזמן שאני מתיישרת חזרה מהמנח שהשכבת אותי בו לישיבה ויורדת אל הברכיים ומתמקמת בין הרגליים שלך. העיניים שלי נעות מאזור הבליטה שמתחת לתחתונים שלך, לעיניים הבורקות שלך, מלקקת את השפתיים ומחייכת בשובבות. שוכחת את נימוסיי, שולחת בגאווה ידיים לתחתונים שלך כדי להוריד אותם ולפני שאני מספיקה, אתה תופס לי את הידיים ומניד את הראש שלך לשלילה ומצקצק. החיוך שלי יורד ואני לא מבינה מה עשיתי לא בסדר. "את לא לוקחת. את מבקשת", אתה מזכיר לי בטון עמוק ורגוע. הלב שלי מתכווץ מבפנים, אתה הרי יודע כמה קשה לי לבקש דברים שאני רוצה כי יותר קל זה פשוט לקחת וכרגע, אני ממש רוצה את הזין שלך בפה שלי. אני מתנועעת בחוסר נוחות ונאבקת בעצמי. בזמן שאני מתחבטת, אתה שולף את השדיים שלי מעל לגופייה בנונשלנטית ומטייל עם האצבעות שלך על הפטמות שלי, צובט, מסובב אותן, משחק לך ואני עוד יותר מתקשה כעת. פותחת את הפה אך מיתרי הקול כאילו איבדו את יכולתם לרטוט. הידיים בחוצפתן, מטיילות חזרה אל הבליטה המאיימת לפרוץ את הבד המכסה אותה. בתגובה אינסטינקטיבית אתה שולח את ידך הגדולה אל הצוואר שלי, אוחז ומהדק חזק, חונק, ואני מרגישה איך האוויר שלי נלחם בחסימה שיצרת וההכרה מטשטשת. "אל תבחני אותי". רגע של שתיקה, אובדן החמצן המהיר מונע מיכולתי לעבד את מילותייך, אתה משחרר מעט את האחיזה ויכולת התגובה חוזרת אליי. אני מהנהנת ואתה משחרר את ידך לגמרי, פרץ חמצן נוהר חזרה לריאותיי ומשיב לי את ההכרה למלואה. אתה נשען לאחור ומרים את הגבות כממתין לשמוע את בקשתי, לא מוותר לי. "אני יכולה לטעום אותך?" שואלת בקול חלש. אתה מטה את הראש ומביט בי במבט מעט משועשע. "אני בטוח שאת יכולה יותר טוב מזה". אני נושפת ארוכות, הגוף שלי מתכווץ ואני רוכנת קדימה אליך, מניחה את הסנטר על הבטן שלך קצת מעל הפופיק ומסתכלת עליך במבט מתחנן, אתה לוקח נשימה איטית עמוקה ומכווץ את העפעפיים שלך ונראה שאתה מתחיל לאבד את הסבלנות. אני מתיישרת חזרה ובעיוות שפתיים וקושי רב לבסוף מצליחה למצוא את המילים ולהפיק משפט מסורבל "אני... ב..בבקשה.. יכולה לטעום אותך?". אתה מהנהן הנהון איטי לאישור ואני מסתערת, שולפת את הזין שלך מהתחתונים, אוחזת ביד אחת ואתה עוצר אותי לפני שאני מספיק להכניס אותו לפה שלי. מה עכשיו? אומרת לעצמי.
אתה מסיט את הידיים שלי לצדדים ואומר לי לפתוח את הפה ולהוציא לשון וכשאני מצייתת, אתה מניח את הכיפה שלך על קצה הלשון שלי ומסמן לי שאני יכולה להמשיך. אני מתחילה בליקוקים סיבוביים מסביב לכיפה שלך וכשבלוטות הפה שלי מאיצות את הפרשת הרוק שלהן, אני עוטפת אותה עם השפתיים שלי ומוצצת להנאתי, שומרת על קשר עין איתך לוודא שאתה נהנה. הידיים באופן אינסטינקטיבי נשלחות חזרה לאחוז בזין שלך אבל אתה מסיט אותן בשנית. מנסה ומצליחה בקושי, לפתוח פה מספיק גדול כדי להכניס את כולו, בכל מציצה ויניקה וליטוף של הלשון שלי את הזין שלך, אני מחליקה אותו עמוק יותר לתוך הפה השלי - חם וממלא, כמו שאני אוהבת להרגיש אותו. אני מתחילה להגביר קצב ואתה לוקח את יד ימין שלי ומניח אותה על הזין שלך, מסמן לי שאני יכולה להיעזר בה כעת והיא מצטרפת לתנועות האנכיות של הפה שלי – מעלה ומטה, מתהדקת סביב הזין שלך שממשיך לגדול ולהתקשח חזק בתוך הפה שלי – ואני נעה מהר יותר ומאפשרת לו להיכנס עמוק יותר.
רגע לפני שאתה גומר, אתה אוחז בי בכתפיים ומנתק אותי ממך כשכל מה שמחבר בין הפה שלי לזין שלך כעת זה שובל רוק סמיך. בלי התרעה אתה משפריץ חזק את הזרע העשיר שלך על הצוואר שלי והשדיים החשופים, סוחט את הטיפה האחרונה ממך, מסמן אותי בדיו הלבן שלך. אתה רוכן לעברי, מורח את הזרע שלך על העור שלי עם האצבעות כאילו אתה משתעשע עם צבעי גואש וכשאתה מרוצה מהתוצר, מכניס שתי אצבעות טבולות בנוזל לפה שלי לטעום אותך. אתה נושק על שפתיי, מתרומם ומתלבש חזרה, לא מוריד ממני את העיניים בזמן שאתה סוגר את החגורה ואני מביטה בך מלמטה בחזרה בחיוך מאושר. אתה נושק על מצחי, טופח לי קלות על קצה האף ויוצא מהדירה, משאיר אותי ככה על הרצפה, מסומנת, וכל אחד ממשיך בסדר היום שלו.