לפני 18 שנים. 30 במאי 2006 בשעה 5:56
הפסיכואנליטיקן וויניקוט, טבע את המושג "אם טובה דיה".
ואומר, אם שמספקת את צרכיו של התינוק לא בצורה מושלמת אלא בצורה הכי טובה שהיא יכולה.
היא יוצרת אצלו תסכול אופטימאלי, תסכול שהוא יכול לשאת אותו ומשם בעצם מגיעה הצמיחה שלו.
האם אפשר לקחת את המינוח הזה ולהשליך אותו על זוגיות? בן זוג טוב דיו.......?
האם כשנגמר עבורי הסחרור, העיניים נפקחות ומולן יחד עם התכונות הטובות עומדות גם כאלו שצורמות..... האם זהו הרגע שבו אני צריכה ללכת או זהו הרגע שכדאי להבין שהוא טוב דיו?
והיכן עובר הגבול? מה ייחשב כהתפשרות?
אני כל כך מבולבלת.... 😡
