בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

קרחון של רגשות

יהיה שמח, יהיה עצוב, מה שבטוח יהיה אמיתי
לפני 18 שנים. 3 ביוני 2006 בשעה 7:09

אחרי כמה שעות של כאב בלתי נסבל
ולא מהפחד להיות בודדה
כאב שמלווה בתחושת החמצה,
הבנתי שלברוח זה הכי קל בעולם
ובגילי המופלג, כדאי אולי
אולי...
לנסות ולהתמודד.

אז אני והבן זוג המקסים הונילי שלי חזרנו.
ולא סתם חזרנו....
הבנו יחד, שמה שחסר לי בקשר הזה
זה ריגוש
ריגוש שאני יכולה לקבל רק מבדס"מ
ובשיא גדולתו, הוא נתן את הסכמתו.

אהוב שלי, אין לך מושג כמה אני מעריכה אותך
אני נפעמת מהיכולת שלך לקבל אותי
על כל סטיותיי
לקבל ולפרגן.
אתה יחיד ומיוחד במינו.

אוהבת אותך }{

זרה מוכרת - ורטי יקירה

לילה אחד לפני הרבה זמן
דיברנו את ואני
על הקושי בלקבל את כל מה שאנחנו רוצים כפי שאנחנו רוצים.

אני קוראת אותך לאחרונה
ולא תמיד יש לי מילים.

ועכשיו
ממש ברגע זה,
הצלחת לגרום לי לרצות לאמר לך יותר ממילים.

אני מקווה בשבילכם
ממש מקווה.

זו לא דרך פשוטה, הדרך שאתם בוחרים לפסוע בה
(מנסיון. הייתי שם)
אבל היא לא בלתי אפשרית.

ואני מאחלת לכם שתשתיכלו למצוא את המקוות הנכונים לכם, במינונים הנכונים לשניכם.

חיבוק ענקי
לפני 18 שנים
זרה מוכרת - תיקון למשפט שנכתב במהירות :
"שתשכילו למצוא את המקומות הנכונים לכם"...
לפני 18 שנים
ורטיגו - זרונת, השיחה הזו זכורה לי היטב...
אומנם בהקשר אחר, בזמן אחר.
אבל... כל כך קשורה למקום שלי עכשיו.

אני מודעת שהדרך לא תהיה פשוטה בכלל,
אבל מאמינה ששנינו נוכל לגדול שם תוך כדי.

תודה על שהזכרת לי את אותה שיחה
תודה על הפרגון.

}{
לפני 18 שנים
צ'יטה​(שולט) - כבוד
}{
לפני 18 שנים
DOW - מרגש ביותר סוחף
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י