לפני 3 שנים. יום שישי, 23 בדצמבר 2022 בשעה 14:57
אני ממש לא תמימה, אבל כן מישהי שניגשת לכל אינטרקציה בין אישית בתום לב, בלי מניפולציות ושקרים
מקווה תמיד באופטימיות להפתעות וניסים, נותנת פתח להזדמנויות , גם בתנאים קשים במיוחד
אבל
כמו ארגוס, תמיד משאירה לפחות עין אחת מהאלף , פקוחה , בכוננות ספיגה לכל חוסר תום לב של זולתי.
האם אני בעצם בית שמאי בהכחשה? או בית הילל מפוכחת.
לא סגורה מה יותר.
והתהיה הזו מגיעה בעקבות התנסות שחווה בעת האחרונה
כמה הזדמנויות אפשר לתת למישהו שמצד אחד מאמינה לכוונותיו (תמימה?) ומצד שני הוא באופן שיטתי מבטל?
זה נראה נסיבתי,
אבל היי
אולי ככה זה איתו תמיד בכל דבר, פשוט בלתי אמין?
ההתלבטות היא האם ללכת עם האינטואיציה או עם ההגיון והניסיון