לפני 3 שנים. יום ראשון, 2 באפריל 2023 בשעה 21:04
התמכרתי.
וכעת חייבת להגמל , לפני שיהיה מאוחר.
לפני שכל ערוצי הנפש שלי ינותבו לכיוון אחד.
לא לכיוון שבסופו יש אור בקצה המנהרה הזו.
אבל אז חוזרים לשממה , ולנקודת האפס.
למקום האילחוש וקריעת פיסות פיסות מהנשמה,
וזה הכי מדכא. ממש. הפחד שבסוף לא ישאר יותר מדי.
מה שמעלה את השאלה התמידית:
עדיף להרגיש לעוף ולהתרסק ...להשרט, להקרע, להתעלף מעונג, לרחף...? ואז להכנס לדרופ מטורף, בלי אויר בגוף ובנשמה
או
עדיף להקהות את הרגש, לשייף את הזויות השורטות , להחליק ולא להרגיש.
בלי דרמות, קו ישר ושקט.
*** כל כך אני, בכל כך הרבה מובנים***