אני לא מקנאה באמת, זה לא בD.N.A שלי.
אוהבת לפלרטט עם המושג, יש בו עוצמה שאני מתקנאת בה.
אוהבת להדהד לאחרים, סוג של "תראה כמה איכפת לי"
אבל האמת, אני לא באמת מגיעה למקומות האפלים הללו.
אבל
כן יש המון כמיהה למשהו חזק וגדול ועמוק מספיק
שיביא אותי עד לאובדן חושים , עד למקומות הללו, שלאחרים מפעיל את בלוטות הקנאה.
יש פה סיפורים על מערכות יחסים, תחושות, התנהלות שכל כך כל כך רוצה לחוות.
כל כך הרבה רגש, ומסירות ...להבדיל מסיפורי ה"סשנים", שהם רק מורידים ומאוסים בעיני, גם כשמדובר בהנאה צרופה. לשני הצדדים.
בסופו של יום ,
זה כמו סקס מסחרי, יכול להיות מופלא אלא ששניה אחרי
כאילו לא היה, סתם כלום ושום דבר,
ומיותר ברוב המכריע של המקרים.
הייתי שם, היה מהמם ועדיין זה רק 'טקס חנוכה בגן',
עם תפקידים מוגדרים. שכולם מוחאים כפיים מנימוס ותו- לא. שום קטרזיס אמיתי.
אני מחפשת את הדבר האמיתי, לא רק זה שמישהו ממקם אותי במשבצת שמתאימה לו
מישהו שיפיל אותי מהרגליים, שיכיל, שיבין שיהיה שם באמת בשבילי.
מעצבן ומעציב שמאז שגיליתי והצטרפתי לעולם הבדסמ, זה לא באמת קרה
וזה ממש לא שלא מנסה, מתנסה, מחפשת, יורה לכל הכיוונים.
כן, יודעת מה תרצו לומר לי
מתי שהו זה יגיע...?
באמת
נראה לי שלא , וזה למרות שאני אופטימית בלתי נלאית
