בא לי שכבר יבוא לי משהו ברור, מנומק, מוסבר
מהמבחר שנמצא פה , ולא רק פה, בכלל.
בא לי שהרצונות והתשוקות האמיתיות שלי
יהיו קצת, טיפה, יותר ברורים, נגישים ומובנים
גם לסובבים , אבל בעיקר....עבורי.
קודם כל עבורי.
אפשר להתגעגע למשהו שעוד לא קרה?
אפשר להתגעגע לדבר בלתי מוגדר, אמורפי
שהדבר היחיד לגביו זאת רק תחושה?
תחושה חזקה, בוערת ושורפת הכל בפנים
הלב רק רוצה לצאת ממקומו ומגבולותיו
ולהתפוצץ להשתחרר .
וזה ממש לוחץ וכואב , פיזית
ולא מובן מה באמת קורה, מהו המשהו הזה, החמקמק כל כך , רק תחושה חזקה של כלוב , כן משעשע להזכיר כאן כלוב,
שסוגר עליי, ואני, כמו חיית בר, חיית טרף רק מנסה להשתחרר ולרוץ הכי מהר , הכי רחוק, לנשום סוף סוף.
אל האין סוף ומעבר לו.
זאת בדיוק התחושה שלי כשנוהגת באלפא, על 200 קמש...מרגישה כמו חיה שהרגע שוחררה מהכלוב ןפתאום נפתח לי האויר....לא בריא, אבל הכי אמיתי.
מניחה שאני זאת הבעיה.
הרי, לא מפתיע שלא מוצאת , הגיוני קודם כל להגדיר מה מחפשים ואז לתור אותו.
משתדלת ללמוד על הכל תוך כדי תנועה , כי התנועה היא היא החיים שקורים לנו עכשיו, ואין לי כוונה לפספס אותם
כנראה שכאשר אני משיבה למי ששואל
מה מחפשת? ועונה
"בית"...
אני בעצם מתכוונת לשקט ולשלווה שבאות עם הידיעה וההבנה.
ואז אהיה במקום הנכון לי.