זה מוזר לי קצת, אנחנו אומרים לאחרים, תמיד לאחרים ולא לעצמנו,🤨 ''תביט במראה", בכוונה של שיפור עצמי, כלומר המראה משקפת מציאות שלא תמיד אנחנו ערים לה .
זה אמור ל'אפס' אותנו, לכאורה.
וזה תמיד זורק אותי לסיפור המיתולגי על נרקיסוס, שהביט בבואתו המשתקפת במים...ומתאהב בדמות שנשקפת לו.
עד שנעלם ובמקומו פורח הנרקיס.
וכמובן הנגזרת של המיתוס, נרקסיסיטיות - תכונה שנחשבת לשלילית כי היא אנוכיות , ולא 'סופרת' אף אחד אחר.
אבל
תמיד מטיפים ומייעצים לנו, ראשית כל תיקון היא בהכרה ואהבה עצמית .
הבט במראה ותאהב את מה שרואה בה.
אז האם נרקסיסיות שלילית ? אולי היא בעצם כלי נכון להבנת עצמנו בעולם?
כן ברור יבואו אלו שיאמרו אבל מדובר בהגזמה, הערכה "שחורגת מהמציאות",
אז בעצם מלמדים אותנו שאם המראה משקפת חיוביות , היא בעצם משקרת לנו כי זה תלוש מהמציאות...?
לא פלא שאנשים יוצאים דפוקים מכל המסרים ההפוכים הללו.
אז זה טוב לאהוב מה שרואים, או רע?
זה טוב כל עוד אינך מסוגל לראות והמראה מיישרת אותך עם המציאות,
וברגע שהמציאות ברורה לך, זה רע כי...אתה מוקדש לחיזוק אחרים לפני או במקום עצמך?
באמת
אין לי כוונה לפתור את הדילמה
אני רק "מציבה לה מראה"
ומנסה להבין.
הנה כמה דוגמאות אומנותיות
והכי הכי לא קשור אבל אוהבת חתולים מכל הסוגים
ובנימה אופטימית יותר
הנרקיס הפרח האהוב עליי ביותר, יחד עם סחלבים.
מוצאת עצמי כל חורף מחפשת 'נרקיסים של פעם', קטנים עדינים וריחניים.
ספוילר, כמעט ובלתי אפשרי, הכל מתורבת ועקר.
והסיפור המיתולגי , בעיקר בגירסת מטאמורפוזות של אובידוס, סיפור שליווה אותי שנים בעיקר בהקשר אומנותי- מישהו אמר דאלי ולא קיבל? אבל ממש לא רק אומנות, הקשר למיתולוגיות של יוון ורומא שמלווה אותי עד היום, ומביא לי המון שמחה בחיים.
ובאופן מוזר , זה גם סוג של מראה עצמית שלי.
ואני לעניות דעתי הכי לא נרקסיסית שיש, נהפוך, אני הכי אמפטית שאפשר, גם עבודתי קשורה קשר הדוק ליכולת אמפטית ו E.Q גבוהים .