כף רגלי דרכה פה

כבר כתבתי לא פעם בבלוג, לפני שמחקתי הכל, על ההיא שהכרתי ועל מערכת היחסים המאד מיוחדת שהייתה לנו. גם כתבתי על הניתוק שכפיתי עלינו לאחר המקרה שבעלה אחז בסמרטפון כשכתבתי לה ועלה עלינו. לפתע קלטתי את כובד משמעותם של המילים "יסורי מצפון".

ואכן יסורי מצפון ליוו ומלווים אותי כחלק משיגרת חיי. וגם בתוך תוכי הרגשתי שלא באמת התנתקתי ולא באמת הנחתי לזה.  מדי פעם נכנסתי לבדוק אם שלחה לי מייל או מה שהתחדש אצלה בפייסבוק. ידעתי שבמחי אצבע אני יכול להחזיר חזרה את ג, אלי. לטעום שוב את המתיקות המיוחדת שבה. ובאותה מידה ידעתי שלא אעשה זאת.

אבל היום אני מרגיש פתאם שונה. משהו השתחרר בי. הרי את מגורשת! ומאחל לך שתהיי תמיד מאושרת.