לפני 18 שנים. 25 באוקטובר 2006 בשעה 12:43
או בחיים החדשים.
כל המתנגדים...
כל אשר בעד?
האם אני בעד?
אני מוכרחה לציין שנמאס לי להיות על סף שבר 90 אחוז מהזמן בו אני נמצאת בהכרה.
אני לובה. אני לובה מארץ נהדרת, ואני אפילו לא מצליחה להיות לובה, כי עבודה בסופר זה משהו שאני לא מצליחה להשיג.
שוב פעם אבטלה. אוף. למה זה תמיד שובר את החיים כל פעם מחדש..?
למה אני לא מצליחה למצוא עבודה אחת נורמלית. למה אני לא יכולה לכתוב פוסט על מזג אוויר שמשי או על חיי מין מטורפים.
למה הדרך לגהנום רצופה בכוונות טובות, ולמה, למה עייף לי וחולה לי, ואין לי כוח לי. ולמה מת לי. מת לי הכלב.
אולי אני אצליח לחזור למיטה ולישון כמו בנאדם. אולי.
