הנוף בסוואנה שלי

סרט מופת מלא ערכים חינוכיים לכל הגילאים.

הערב, במסגרת סרטי מופת שאנחנו מקרינים לגוזלים של הפאטאלית שלי, צפינו בסרט.

פשוט לא יאומן האסימונים שנופלים לילדים כמו במכונת מזל בקזינו.

הילדה בת 4.5 משתפת אותי לאחר הצפייה בסרט שיש לה חלומות רעים ושהיא מנצחת את הרעים בחלום.

אמרתי לה: פשוט תקראי לדרקון המזל, פאלקור, שהוא מאמי לגמרי, ויחד איתו הילדים הרעים יקפצו בעצמם לפח האשפה.

וגם, אטריו והסוס המקסים שלו, אטראקס,  שקם לתחיה, בזכות המשאלה של סאבאסטיאן, וגם סאבאסטיאן הם מקסימים לגמרי.

ואז אמרה לי שאני רוצה להגיד לך משהו: הקיסרית היא הכי מקסימה. עניתי שלגמרי.

חוויה מכוננת.

חילזון מרוץ, שדון הלילה והעטלף הפלגמט, אוכל האבנים המאמי הזה ובכלל, סרט ילדים מומלץ לצפיה בליווי מבוגרים.

הבטחתי להם לצפות בסרט הזה עוד מספר פעמים. כדי שיוכלו להפנים את התכנים הגאוניים שיש בסרט הזה.

מציאות, דמיון, חלומות והגשמה. פשוט גאוני.
הסיפור שאינו נגמר.

בחירות. פעם שלישית.

המתמודדים בזירה נראים כמו מתאגרפים במשקל כבד, שמתחילים לדשדש בסיבוב השנים עשר. כולם חבוטים עד זוב דם.

המצע המרכזי של כולם הוא הכפשה מכוערת.

איכסה.

לכל עם מגיעים המנהיגים שלו.

למה זה מגיע לנו? מה עשינו?

אז זהו שעשינו, או שלא בעצם.

כולי תקווה שהפעם נתפוס כעם קצת תבונה ונעשה שיגיע לנו מנהיגים טובים יותר.

התברר מקור התמונה ונמצאה התמונה המלאה, Mardi gras festival 2002.

כשנה לאחר מכן ניו אורלינס טבעה ובחיי שזה לא בגלל מה שעשינו שם.

הפסטיבל:

תמונה מזמן שחבר שלי שם בתור התמונה שלי באיש קשר.

בואו נהיה טובים.

כי האלטרנטיבה מחורבנת.

רבות עסקו בשאלת המיליון דולר של החיים: "איך להיות מאושר".

"אושר" הוא אחד המושגים הכי חמקמקים שנתקלתי בהם בחיי. איך אתה יודע, שאתה "מאושר" במלוא מם הידיעה?

אין לי שום ספק שהוא, שזו מטרת העל של חיינו. להיות מאושרים.

בדרך כלל אני סולד ממתכונים לאושר וגם לא תמצאו אצלי כזה.

אבל אם סון טסו אמר בספרו האלמותי אמנות המלחמה (אני מצטט בערך): "מלחמה היא עניין של חיים ומוות. לפיכך, יש ללמוד היטב את אמנות המלחמה".

אני קובע באופן נחרץ: "אושר הוא עניין של להנות מהחיים, או שלא. לפיכך, יש ללמוד היטב, כיצד להיות מאושר". זה הרי חשוב כל כך.

כדי לסבר את האוזן, ברצוני לשתף אתכם, שאני לא שמה, לא במקום הזה של "אושר".

כן, יש דרגות, גם לעניין הזה.

אבל בחיי, שלמדתי דבר או שניים על הדרך לשם. ועדיין, לומד ועדיין לא שם.

אז למה אני בעצם מבלבל לכם קוראיי הנאמנים את המוח בכלל?

קודם כל כי אני באמת רוצה להיות מאושר. בחיי. אין משהו יותר מזה בחיים האלה.

חוצמזה אני רוצה לשתף אתכם, שכדאי גם לכם, לעשות מאמץ רציני להיות מאושרים.

כבר גיליתי במסעותי בחיפוש הדרך, שאם תתאמצו יותר מדי, אז זו כנראה לא הדרך.

צריך באיזה אופן עלום לגלות את הדרך בהתפתחות שלנו.

אני עדיין לא מפותח מספיק.

אבל בחיי שאני סולל את דרכי לשמה. ברצינות.

מאחל לכם וגם לי למצוא את הדרך אל האושר.

שכה יהיה לנו טוב.

הפאטאלית ואני פתחנו חברה חדשה. אנחנו עובדים מביתנו החדש באלפי מנשה.

שותים קפה בבוקר מול נוף מדהים בגג המדהים שלנו. לאחר מכן עוברים לשבת לעבוד בסלון.

בלי פקקים, בלי אנרגיות חרבאנה של אנשים ממהרים למקומות עלומים, להספיק לעשות דברים שרק השד יודע מה הם.

החברה מאד מצליחה ואנחנו ברוגע שלנו עושים הרבה דברים גדולים.

אנחנו פשוט שמחים.

27/9 - 1/10, סיני, היר ווי קאם.

יום שישי הקרוב עד יום שלישי. ארבעה לילות של גן עדן.

יש גברים, אפילו מאד גבריים, שקונים לבת הזוג שלהם פרחים.

אני קניתי לבת הזוג שלי ארגז כלים לכוסיות.

אם תתבוננו בתשומת לב רבה בתמונה, תוכלו לראות את ארגז הכלים.

שבועיים ויום מחתימת חוזה. כשכמעט כל העולם בחופש.
מחר בבוקר הובלה ואנחנו בבית החדש.
קוואבאנגה.