הנוף בסוואנה שלי

יש כאלה אנשים, שמתוך חוסר טאקט, מתוך חוסר הבנה, מתערבים בנושאים לא להם, בטיפשות מדהימה, ועושים כל כך הרבה נזק, לאהוביי, שגורמים לי לכעוס. אני לא כועס כמעט בכלל, זה מצב של חוסר שליטה. אבל למדתי לכעוס מתוך שליטה עצמית. שם אני מגייס את הסבלנות הבדואית שלי, ומתעל את הכעס שלי, אל נשוא הכעס הזה. יש לי סבלנות שמה, של בדואי, כאמור. אני ממתין בסבלנות, מעבר לפינה, לרגע הנכון. שם אני עוקץ, וחזק נורא, כל כך שממש, שזה כואב נורא. לגמרי לא מומלץ, להתיישב אצלי מול הכוונות. כי אני יורה שם, ובכדי להרוג. אני לא לוקח שבויים שמה, לא משחק בכלל בכלל.
צצצ