מתנהל לו דיון סוער על רפאל, שאותו אני לא מכיר אישית, ועל הרחקתו מהאתר. עומדים להם הניצים ומתדיינים בשאלה מכל מיני נקודות מבט. יש הרבה כותבים מוכשרים שמה, ואפילו אמנים בתורת הוויכוח. כתבתי שמה בתחילת השירשור, פסקה קצרה שחבל לי שרפאל הורחק, ואכן כך. אין בכך כדי לומר מאום, האם זה בצדק לדעתי או לא.
היו לי פה ושם מחלוקות עקרוניות עם רפאל בכל מיני נושאים. אני יכול להצהיר כאן, קבל עם ועדה, שהוא היה יריב עיקש, אינטלגנטי ביותר, שומר על שפה יפה ודרך התדיינות ראוייה למופת. האיש אמן בתורת הוויכוח, ובגדר יריב ראוי, שתענוג להתווכח איתו על נושאים רבים. בכל וויכוח איתו, מצאתי עצמי למד מטיעוניו, המנוסחים להפליא, הנאמרים בנימוס, ומכילים בהרבה מקרים חכמה צרופה. האמת שאני מוצא אותו כיריב כל כך ראוי לוויכוח, שהייתי מעדיף בהרבה מאד מקרים שיהיה בצד שלי בוויכוחים הניצתים להם השכם והערב בקהילה הזאת ובכלל. לדעתי אין בכלל שאלה, שיש וגם צריך להיות כבוד אל האיש הזה.
זה נכון שיש בו טרחנות אינסופית מסויימת בוויכוחים, ושבהרבה מקרים הוא פשוט מתיש את המתווכחים איתו למוות (מה שניתן לומר גם עלי לפעמים). הבן-אדם פשוט אוהב להתווכח, ואם נצרף לכך, את זה שהאיש דעתן, נגיע לחוויה שהיא לעיתים לא נעימה. למרות כל הפסקה הזו, יש לי הערכה מאד גדולה לאיש ולכתביו, ואני צופה בתחושת כאב בהרחקתו מהאתר.
לגבי הרחקה, אני יכול להזכיר כאן, שבזמנו אני ביקשתי להרחיק את עוזרד, כי נמאס מהפצת הרעל שלו לכל עבר. האם הוא היחידי שמפיץ כאן רעל ? התשובה ברורה, שלא. אבל בחיאת האיש פשוט פוגע ברגשות של אנשים באופן סידרתי. לדעתי, בהקשר של הרחקתו של רפאל, כדאי להקצין את הדיון, למשל לדיון בהרחקתו של עוזרד, ששם המקרה הרבה פחות שנוי במחלוקת. אם ובמידה ומגיעים למסקנה, שצריך היה להרחיק את עוזרד, אז כבר נוצר תקדים. באיזו מידה ובאילו מקרים יעשה שימוש בתקדים הזה, זו כבר שאלה של מידה הנתונה לפירושים שונים, אך אין יותר דיון על עצם עיקרון ההעפה, ופגיעה בחופש הבעת הדעה, וויכוח שהוא בגדר עקרוני.
לדעתי, באופן עקרוני, חסימה של אנשים מסויימים, היא צעד נדרש, במקרים קיצוניים. (ברור שאני מוציא מהמשוואה כאן, טרולים, שברור לחלוטין, שצריך לזרוק אותם לכל הרוחות). כמובן שמומלץ להשתמש בצעד החמור הזה, רק במקרים ממש מיוחדים ונדירים. לדעתי, כלובי נוקט בצעד הזה, לעיתים כל כך רחוקות, וכאשר הוא עושה את זה, הוא מזהיר כל כך הרבה פעמים, לפני ההרחקה עצמה, שאי אפשר להאשים אותו בחוסר הגינות, או אפילו בעריצות, מי ישמע. מי שמנסה, להאשים אותו בשכאלה, במלחמה הראוייה, על חופש הביטוי, עושה שימוש בעיני בדמגוגיה זולה, כדי לקדם את צידקתו בוויכוח.
נחזור לרגע לעניין רפאל. אני רואה בהתנהלויות של רפאל, אל מול כלובי, בנקודות השנויות במחלוקת ביניהם, אמירות שהם בגדר הפרובוקציה לשמה. פרובוקציה, שבאה לנגח, בדיוק במקומות הכואבים, להביא את כלובי אל הקצה. היות ואני מאמין שבעיקרון, במקרים נדירים, ניתן לעשות שימוש בכלי הנורא הזה של הרחקה, גורם לי לחשוב, שבמקרה הזה, כלובי פשוט צדק בהרחקה הזו. זה מבאס אותי לחשוב על העפה של איש כזה כמו רפאל, כמוצדקת. זה כואב לי איפשהו בבטן בפנים. אבל מה לעשות, למרות הכאב, אני נאלץ לקבל את העובדה שכלובי צדק.
מה שכן הייתי רוצה שיקרה, אבל ממש רוצה, זה שרפאל יבלע קצת את קצה לשונו החדה, שמה לעשות, היתה ארוכה קצת מדי, ויבטיח לכלובי שלא יפגע בו בנקודות הכואבות האלו, השנויות במחלוקת ביניהם. או אז כלובי יחזיר את רפאל, ויבוא לכלוב גואל.
לא רק שכך, אני לא רואה שום מוצא ראוי אחר לפרשה הזו, ואפילו מאמין שזה מה שיקרה בסוף.
לפני 17 שנים. 18 באוקטובר 2007 בשעה 9:16