הגננת דרשה ממני חובת מכתב יומי. מוזר משהו, אבל אני הולך על זה, אני חושב שזה טוב בכלל. כתבתי לה מכתב יומי, והיא אמרה שתשמח שאפרסם את המכתב היומי שלי בבלוג שלי, אז הנה. אני מצרף אותו. מה לא עושה סאב, כדי לעשות את מלכתו מאושרת 😉
מכתב יומי, 29/10/07
האמת שקצת מוזר לי לכתוב לך מכתב יומי. חשבתי על זה קצת, והגעתי למסקנה, שכדאי לכתוב לך על איך שאני מרגיש עם מה שקורה, כדי שתדעי מה עובר עלי, על איך את מתנהלת בתור דומית בעיניים שלי, על איך לי בתור סאב בסיטואציות השונות.
לדעתי, פשוט יש לך את זה. ככה פשוט, ממש. את מתנהלת נקי בינתיים, וזה מרגיש לי נכון לגמרי. מרגיש לי שאת באמת נכנסת למקום נקי שמה. זה נעים לי, אבל זה גם קשה, באותו זמן. לא פשוט לי המקום הזה, וייקח לי זמן להסתגל אליו. נראה לי שאנחנו בונים את ההתמסרות לאט לאט, מבלי לאנוס אותה, מבלי לזייף. שנינו נצטרך סבלנות, ואני מתכוון ללכת על זה ממש.
חשבתי להציב כל מיני גבולות, אבל החלטתי שלא לבסוף. אני הולך על זה, ממש.
נראה מה יהיה. איך יהיה, איך ארגיש, איך נרגיש.
אני הולך איתך שמה, עד לקצה, למרות שקשה לי, ואולי בגלל בכלל. יש לי שם פונקציה של גדילה, יש לך פונקציה של גדילה. אני חושב כל הזמן, על איך זה ייגמר, מה זה יעשה בסוף, מה יישאר מזה. יש לי דאגות, אבל אני משוכנע שננצח אותם.
כואב לי בטוסיק, זה באסה. הייתי רוצה להיות משוחרר ממגבלות שקשורות לעניין, אבל ככה יצא. אני אשתדל להתגבר על זה.
מבטיח להיות סאב אחראי. כשיהיה לי יותר מדי אני אגיד לך.
חיבוק מחזק, לשבוע מבטיח, כל טוב, ולא מעט קושי.
אני משוכנע שנצא ממנו מחוזקים, ולבטח הרבה יותר גדולים.
סאב שלך, כבר טיפה בינתיים.
}{
לפני 17 שנים. 29 באוקטובר 2007 בשעה 21:02
