כתגובה לפוסט שהואציא ידידי המאסטר, לפוסט של באדיגארד.
"בלטה מזהב", זה ביטוי שאני נוהג להשתמש בו. יש לי צורך לפרט מעט, במיוחד כי זה נורא חשוב עבורי, ולא רק. הגננת פירטה מקסים בתגובה לפוסט של באדי. אבל רגע שנייה, גם לי יש מה לומר פה, טיפה לפחות. 😉
יש כל מיני יחסים פוליגמיים, ואני מדבר רק על היחסים שלי/שלנו. אין בכך כדי להעיד על איזו נכונות אבסולוטית, או איזה משנה סדורה שנכונה לכולם. {רק מתוך עיני אני רואה}.
בעיני, {ולא רק}, אני גבר של אישה אחת. כתבתי בפרופיל שלי: "מרפרף בין הפרחים, אך בעצם איש של אישה אחת ומורגל לזוגיות", והתכוונתי לכל מילה, ממש.
יש לי יחסים עיקריים, שבהם אני משקיע את רוב מרצי. יש לי צורך בגיוון, צורך בעירבוב דם חדש. זה בא כמובן על חשבון היחסים שלי/שלנו. אבל חובתי כמאסטר לשמור על הבלטה מזהב שעליה ניצבת בת זוגי, הסאבית. מטבע יחסי יישות, בצירוף סאבית נוספת, נוצרת תחרות סמויה {או אפילו גלויה}. לדעתי, חובתי כמאסטר לשמור על המקום של בת זוגי שלא ייפגע. אני מגדיר מפורשות שאני זה המופקד לשמור עליו, שלא ייפגע, ולא היא. במידה והיא תנסה לשמור עליו, יווצרו אינטריגות לא נעימות בכלל בכלל.
היו לי פעם יחסים, שבהן היו שתי סאביות, שוות לכאורה. זו היתה אשליה שהשליתי את עצמי ואותן, כי אצלנו אז זה לא באמת עבד. זה גרם לפגיעה, והפקתי מהמקרה לקחים. לשם אני לא נכנס יותר. ראיתי בעבר יחסים פוליגמיים שבהם זה כן עבד. זה לא היה ממש לגמרי נקי מאינטריגות, אבל וואללה, זה לא כל כך אפשרי בכלל. אבל זה היה די נקי, בעיני לפחות. (מה שרואים משם.... לך תדע).
אין בכך כדי לומר, שסאבית שמצטרפת לקשר, היא במעמד נחות או שלא מקבלת יחס. אני בכלל לא מסוגל ליחסים שכאלה. אם סאבית נותנת לי את הנשמה, אני מחוייב לה. יש כאלה שאני מכיר, שמצרפים סאבית נוספת, שהיא לא ממש סאבית, ולא ממש שלהם. היא באה למסע, שלה בכלל, שמספק צרכים אצלה, והכל בסדר בכלל. לי יש קושי ליצור יחסים שהם לא ממש עמוקים, ואני צריך ללמוד עוד מהחברים שלי, איך עושים את זה. אני צולל עמוק מדי, ומהר מדי (עדיין).
כשאני מקים יחסים עם עוד סאבית, אני מביא אותה לתא הביתי שלנו, מראה לה את הבלטה מזהב של הגננת, מסביר על המקום, שלא יהיו אי הבנות. עושה חוזה מאד ברור. מסביר על המסע שיש לנו לעבור שם, שכמובן שנינו נצא ממנו נשכרים. הטעות שלי, לדעתי, שאני נכנס עמוק מדי, מהר מדי. אני לומד, לומד מהר, ומתקן. לא צריך להכנס כל כך עמוק שמה. למרות שאפשר לצאת משם נשכרים במסע המשותף. זה לא נכון לכולן, אבל לכמה כן, ואותן אני מחפש.
צריך מאד להפריד בין יחסי זוגיות כמו שיש לי והגננת, שאנחנו גרים ביחד, לבין יחסים אחרים.
יאללה בלאגן. יאללה זהירות. יאללה לא לפגוע. יאללה שיהיה נעים לכולם.
אור ואהבה, זה כל הסיפור.
לפני 16 שנים. 8 בינואר 2008 בשעה 20:11