אנחנו מתחלפים. מה שזה אומר בעצם, שאנחנו עושים סשנים אחד לשני. מסתבר, שהסשנים יש להם משקל {פששש... באמת גאון}. בתקופה האחרונה, הגננת עשתה לי הרבה מאד סשנים, בתור דומית, ואני לא כל כך עשיתי לה. מה שקרה כתוצאה מזה, שהיא נהייתה דומית, אבל ממש. כל נסיונותי החוזרים והנשנים להחזיר אותה לתלם, כשלו. היא פשוט נהייתה דומית. אמאלה, לגמרי ממש.
כל זה טוב ויפה, אם זה היה עושה לשנינו טוב, אבל מסתבר שזה עושה לשנינו רע, אבל ממש. זה היה משבר רציני מאד, מהגדולים שהיו, ביחסים בינינו.
כאמור: גבר צריך לעשות, מה שגבר צריך לעשות.
אז אתמול אמרתי לה, לארגן בבקשה, סשן, עם צופים, עד לסאב ספייס, וכך היה.
קיבלתי את הסאבית שלי בחזרה.
זה המון עבודה להיות מאסטר. צצצצ...... אי אפשר לנוח בכלל.
אולי אני צריך להחליף את התפקיד שלי לשולט, לפחות לזמן מה.
יש לנו אהבה והיא תנצח.
לפני 16 שנים. 29 בינואר 2008 בשעה 18:04
