אתמול בשיחה עם בני הבכור, אמרתי לו שאחי אמר לי, שבבית החדש, כיף להם לבוא לבקר, ושהוא סבור, שהעובדה שבני הבכור מביא את החברה שלו באופן קבוע, נעוצה רבות בעובדה שהבית החדש יפה כל כך, והקודם היה.... לא נעים. מאד אהבתי את הבית הקודם שלי, אני חושב שהוא היה קטן אמנם, אך חם נורא, ובני הסכים איתי. שאלתי אותו לדעתו, הוא אמר שבבית החדש יש אווירה של משפחה, שלא היתה בקודם.
וואללה.....
הבית שלנו עכשיו, זה בית בית... עוד קשה לי טיפה איתו, כי הוא לא הבית שהתרגלתי אליו, כי הוא גדול כל כך. אני מתרגל, אנחנו מתרגלים, לאט לאט.
איכשהו אני חושב, ואמרתי לבני, שבמידה רבה בזכות הגננת יש פה אווירה של בית.
אני מזל סרטן, וביתי הוא מבצרי. אני מתחיל להרגיש פה בנוח, בבית.
אולי הגיע הזמן לחנוכת בית בדסמית.
רק מתוך הרגשה ביתית, אפשר לעשות בלאגן ממש.
יאללה בלאגן.
לפני 16 שנים. 16 בפברואר 2008 בשעה 15:28