סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנוף בסוואנה שלי

מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.
לפני 16 שנים. 29 בפברואר 2008 בשעה 8:27

בא לי.....

שהקטן שלי ניגש אלי בעדינות, על קצות אצבעותיו, מרים את שפתיו העדינות, נושק אותי על השפתיים, ואומר לי בכוונה רבה ועצומה, אבא אני אוהב אותך.
שהבינוני, שוכב במיטה, רואה טלוויזיה לפני השינה, ואני נשכב עליו להגיד לו לילה טוב, והוא עושה קולות של תינוק, ומגרגר מתחת לשמיכה.
שהגדול בא מהצבא, עם חברה שלו, ומדבר איתנו, המון, ומרגיש פה חם ונעים, ובא שוב ושוב.
לשבת עם חברים שאני אוהב, אצלנו בבית ולשוחח על שום דבר, או על כל דבר.
לכתוב משהו יפה, שהרי הבלוג שלי יבש וסדוק. אך לא עולה לי שום דבר בראש שהוא יפה לכתיבה.
לסשן איזו סאבית חדשה, להעיף אותה לקיביני טיזי, שתראה כוכבים, שאראה כוכבים.
פתאום גם לסשן איזה גבר, חבר שלנו, שכל כך רוצה לעוף, ולא מצליח. כל זה על אף שאני הומופוב מוצהר.
להגשים ל-הגננת פנטזיה אפלה, נושא שעמד בספק אם אוכל לעשות זאת, מבלי שיישאר בי משקע.
מסיבות פרועות, עם אנשים שאני אוהב, שמלאים אהבה, ואנרגיות טובות. שקורעים ביחד לחיים את הצורה.
ששתי בחורות יזיינו לי את הצורה.
לחוות המון ריגושים.
ללכת עם הילדים לרכב על סוסות, לקחת את הסוסה בידים, ולהרגיש איך אני שולט בה ללא מצרים.
לתפוס את החיים בדש חולצתם, לטלטל אותם ולהוציא להם את המיץ עד ללבן של הקליפה.

מלא דברים בא לי. כל כך הרבה, שקצרה פה היריעה.

***

כבר לא בא לי....

לכתוב באלפוני.
לכתוב בפורומים.
להציל נסיכות עלומות כלואות במגדלי שן.
לעשות שהקהילה הזו תהיה מקום טוב יותר.
לברור את המוץ מן התבן הגדוש כל כך הרבה רוע כאן.

מלא דברים כבר לא בא לי.

***

הכי מרגש אותי, מהכל,

להיות עם הילדים שלי.

להניח את ראשי בלילה, על החזה המפואר של הגננת, ולצפות בה מכסה אותי בקפדנות. לישון ככה בלילה מחובקים, להתעורר מדי פעם, ולהרגיש את אברי עומד ונלחץ אל בין שפתי ישבניה המפוארים. לרצות משהו, ולצפות ב-הגננת שמייד רצה להגשים לי אותו.

הרגעים הקטנים האלה של החיים, הם אלה שבאמת עושים אותי מאושר.

כשאני מתבונן על החיים שלי, מהצד, אני נאלץ להבחין, פשוט אין ברירה ואני חייב להכיר בעובדה, שאני פשוט מאושר, {פולני כבר אמרנו ?}.

***

אז לכל הרוחות, מה המקור של חוסר השקט האינסופי הזה שלי, שגורם לי כל הזמן לרצות עוד ועוד, ואז עוד.
מאיפה באה החזירות זו ולמה בכלל ?
לך תבין אותי.

פשוט אחרת - שלא ייגמר לך ,
תענוג .
בא לי גם , ואתה יודע מה ? יש לי הרבה מכל הטוב הזה . חמסות , שום וכאלה .

:)
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - ברוכה הבאה לבלוגי נוכרייה.

איך כתבת,
"אני שומעת את קוצר הרוח בקול הצרוד והנמוך שלך.
וללא מילים אני מחדירה את הזין שלך לתחת שלי.
ננעצת עליך עד הסוף וחוזרת לנשום."

וואללה
שלא ייגמר לעולם

טפו טפו טפו
מלח מים

תודה
}{
לפני 16 שנים
aka BODYGUARD - כמה שזה ישמע מפליא-
מבין אותך לגמרי.

המקום שאנו מגיעים ממנו ואליו דומה מאד,
כל כך שהמילים יוצאות תואמות.
(רק שלא נוכרז ניקים כפולים..חחח..)

תתרכז בטוב ואת האיכס נשאיר למי שנהנה ממנו
באמת..אחרת נצא גזלנים..

סופ''ש קוואבאנגה, ידידי המהיר..
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - רק טוב, זה הכי שווה
יאללה בלאגן
לפני 16 שנים
FRENCH VANILLA - זו לא חזירות
זה הכוח שמניע אותנו קדימה.
כל פעם שמשהו מושג: פנטזיה, חלום, רצון, מיד בא אחר וממלא את מקומו. אחרת נישאר תקועים לנצח.
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - ברוכה הבאה לבלוגי, פרנץ' וונילה
וואללה
}{
לפני 16 שנים
פרלין​(נשלטת){ש} - אתה פשוט בן אדם. איזה מזל! ככה לא תפסיק לרצות לעולם.
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - ברוכה הבאה לבלוגי פרלין
שלא נפסיק לרצות לעולם
אבל למה עוד ועוד כל הזמן
מאיפה זה בא בכלל ?
}{
לפני 16 שנים
fullspeed - כמו גילוי של מידע חדש, או פיתוח תוכנה חדשה.
סיימת, אתה נח יום על זרי הדפנה וביום שאחרי המוח בוער לגלות את השלב הבא.. אתה איש חושב ומתפתח, זה מה שכל כך נפלא אצלך.
}{ אוהבת
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - כן, לגמרי
ים של אהבה
}{
לפני 16 שנים
ישרה​(אחרת) - איך אתה מצליח כל פעם מחדש לכתוב כל כך פשוט וכל כך עמוק, כל כך נוגע. רבאק איך??? , אני יודעת - את פשוט בן אדם, בן אדם טוב , זה הכל וזה הכי הרבה שיש.
מה שאנחנו שוכחים לפעמים זה שצריך להנות מהדרך , למטרה נגיע בכל מקרה. אז הדרך ,תהנה ממנה .ותעשה אותה ,למטרה .
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - אוהב אותך
}{
לפני 16 שנים
ישרה​(אחרת) - העקום :לקחת אותי בתור פרויקט !!!! חחחחח , איש מדהים אתה !!!!!!!!!, כבר יוצאים :-)
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - בתור פרוייקט ?
חחח
אתה תעוף הלילה לירח בכלל
מצפים בכיליון
}{
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י