אמא של הסאבית שלי, כעת באילת בחופשה, נהנית עד לקצה. חוזרת ביום רביעי. חוזרת לבלרוסיה ביום שני, אחרי חודש אצלנו. ביקור מלא תוכן, ממצה, ומלא תפוקות חיוביות.
ביום שישי הגננת נוסעת לאוסטרליה לעשרה ימים. הודעתי לה, שאני רוצה שהיא תמצא לה מחליפה, למצוץ לי כל יום, בזמן שהיא לא תהיה. אמרתי לה, מה את חושבת לעצמך, שאני אשאר פה לבד בלי מישהי שתמצוץ לי כל יום ? שהרי אני זקוק לפונקציה הזו. כמו כן הסברתי לה, שזו אחריותה למצוא לי את הפיתרון המתאים, לבעיה שהיא יוצרת בכלל, בכך שהיא נוסעת לחול לצורך עבודה. כאילו מה, למרות כל הסבל הכרוך בעניין, עוד אני צריך למצוא פתרון לעניין ? שאלה מה אני רוצה חוץ מאשר שימצצו לי כל יום ? עניתי ששום דבר נוסף. הגננת שאלה, מה אותה אחת תקבל בתמורה ? עניתי שבעשרה ימים, נראה לי ששני סשנים. היא אמרה שהתמורה שווה לגמרי, ודימעה נקוותה בזווית עיניה.
כוסשלהראבאק זאתי, אני זה פה שנשאר לבד בכלל. שתפתור את הבעיות שהיא יוצרת. שהרי אני לא יכול שלא ימצצו לי עשרה ימים תמימים.
לפני 16 שנים. 5 במאי 2008 בשעה 20:39