אז מה נהייה לנו פה סך הכל ? איכשהו שפר עלי מזלי להיות הבעלים הגאים של סאבית כוסית, מקסימה, חכמה, מתמסרת, ועוד מעט אפילו אקדמאית. אמרתי פעם לאיזו סאבית, שאני יודע לקחת סאבמישן והרבה, אבל אני לא באמת יודע להנות ממנו. איכשהו הזונה שלי לימדה אותי להנות ממנו. עברנו משבר יחסים די עמוק וקשה בכל החצי שנה האחרונה בערך, אבל יצאנו ממנו בגאון, גדולים יותר, מחוזקים והרבה יותר ביחד.
עכשיו, לאורך ימי החופש של שבועות, אני יושב בביתי, מבלי רצון כלשהו לצאת ממנו בכלל, פורש את הגננת על שולחן הסלון מולי, עירומה כביום הוולדה, (חוץ מכמה בליטות וחמוקיים שהתפתחו לה עם השנים). הזונה קשורה לשולחן באדיבותי הרבה, ואני יושב לי ורואה פרקים מהסידרה של באבילון 5. אני כמובן דורש ממנה לצפות גם, ממקומה על השולחן, אך היא מתקשה להתרכז בסדרה. האמת שגם אני מתקשה להתרכז בסידרה, היות והיפיפיה שלי פרושה לה כך שם מולי. אני מעטר את גופה המרהיב עם מצבטים לפטמות, וגם הכוס שלה לא נותר מקופח. מדי פעם אני מקיש באצבעותי על המצבטים, או ממולל לה משהו בגוף. בתנוחה הזו, על הגב, גווה קעור, מה שמבליט את קימורי גופה המדהים. מאד קשה ככה להתרכז, שהרי היא מפריעה לי הזונה. כמובן שהעונש לא מאחר לבוא, ואני חובט בה מדי פעם, על כך שהיא מפריעה לי לצפות בסידרה, ובכלל. אנחנו צופים בפרקים, הרצים להם לאורך הסידרה ההולכת ורוקמת לפנינו את תמצית עלילותיה של תחנת חלל פלונית. אני יושב לי וחושב לעצמי, שבעצם מי כאן בחלל, ומי בכדור הארץ. מה שמשתלב לי היטב עם החייזריות הידועה הטמונה בזונה שלי.
אחרי מספר פרקים, אני לא מצליח להתאפק, ומבצע את זממי בזונה באיזה סשן, ולא רק. או אז אנחנו פורשים למיטה. שמה, היא מצמידה את שתי הבליטות שכלולות באחוריה, ומכניסה את הזין שלי עמוק שמה, שלא ירגיש מוזנח חלילה. כפות ידי חופנות את דדיה השופעים, ראשי שקוע בגווה האצילי, ואני נרדם כמו תינוק.
בכל יום שאני מגיע מהעבודה, הגננת מקבלת את פני ערומה. בכל יום אני אומר לה, איזה בגדים יפים יש לה, היא מחייכת, וגם אני.
***
אז מה, צריך בסך הכל בנאדם ?
כיכר אחת של לחם, וכוס אחת של מים.....
ואהבה אהבה כל הזמן..... כל הזמן.....
וסאבית כזו שווה, כבר הזכרתי ?
בעצם כן.....
איזה כיף כשכיף.
***
שני: זכית בגדול.
אני: מה כלומר זכיתי ? עבדתי קשה בשביל זה.
ראשון: אתה יש לך מזל אתה.
אני: מזל ? פחחחח....... זה הרבה עבודה קשה, זה לא קשור למזל.
רביעי: דפוק אתה..... יש לך מזל שאין לך מושג כמה בכלל.
אני: אין לי מושג ? אתה לא מתבייש ? בטח שיש לי, שהרי אני מאושר. אתם לא מסכימים שעבדתי קשה בשביל זה ?
ראשון: כן כן.
שלישי: כן בטח.
רביעי: ובטח סבלת גם המון תוך כדי כל זה.
***
הולך להתארגן להופעה של וונוס, שהרי הוא איים עלי שיהרוג אותי אם אני לא בא.
עם כל השפע שיש עכשיו בחיי, מי רוצה למות בכלל ?
לפני 16 שנים. 11 ביוני 2008 בשעה 18:04
