הנוף בסוואנה שלי

אני יושב מול הטלוויזיה כמעט כל היממה.
אני רואה מראות מזעזעים מעדות ישירה של אלה שעברו את זה. אני פשוט בוכה. זולגות לי דמעות מהעיניים בלי שליטה.
אני רואה התגייסות של מדינה וסימני עוצמה שלא ניתנים לתיאור. אני פשוט בוכה. זולגות לי דמעות מהעיניים בלי שליטה.
אני רואה ממשלה כושלת, עם שיקולים אינטרסנטיים. מה יהיה אחרי המלחמה לממשלה אם נעיף את סמוטריץ ובן גביר.
אני לא מאמין למראה עיני. איך זה יכול להיות בכלל?
תגידו, איפה אתם חיים? באיזו פלנטה? הלו!!! תתעוררו.
אני משפשף את עיני, ובוהה בזוועה הזו ופשוט, אני מצטער לומר, בא לי להקיא. פשוט פיכסה.

ביחד ננצח ואנחנו ביחד. אני לגמרי מאמין בזה.
ולאור העובדה שיש לי שלושה ילדים חיילים קרביים במילואים. ושוב אני בוכה ולא ישן בלילה.
שאלוהים ישמור על הנשמות של הילדים שלי. בבקשה.