הנוף בסוואנה שלי

עושה את הרושם, שלמרות שניסיתי נורא, נהייתי נורא (I had become), אחד לא מהחברה. זה לא שבאמת כולם נהיו כאלה תמימי דעים עם דעה מסויימת, או אפילו אחרת, זה פשוט שהותמרתי, אולי בעל כורחי, להיות חסר טולרנטיות לכל מיני מרעין בישין. אולי זו הפרידה שלנו, הקשיים שאנחנו עוברים בלהפרד, אולי סיבות אחרות, אבל בשורה התחתונה, איבדתי טולרנטיות לסביבה. לא בא לי מסיבות עם אור ואהבה וחיבוקים ונשיקות, או שאפילו סתם מסיבות. פשוט בא לי להיות לעצמי, מה שאני, על הטוב והרע שבכך. האמת, שתמיד הייתי מה שאני, על הטוב והרע, ככה פתוח, ככה גלוי, ככה אני. מי שלא אהב, שלא יאהב, ומי שכן, יחובק. קצת אזלו לי החיבוקים, לכל מיני אושפיזין מזדמנים. אני מתרכז לי בדלת אמותי, באשר עובר עלי, ולגבי כל הדברים המרתקים שעוברים על אחרים, הדברים הללו בתחת שלי. סליחה לכם אחרים, על כל מה שעובר עליכם, אבל אני פשוט לא מעוניין להיות מרוכז בכם עכשיו, אני פשוט עסוק לרגע בעצמי, מה שחשבתי שלא כל כך נכון לעשות, קודם לכן. ולגבי אלה, שעסוקים בעצמם, ולא רואים אותי, עכשיו, ברגע של כאב עצום ורב, וואללה, יש לכם איחולי הצלחה ממני, מכל דאבת ליבי הפצוע, שעדיין לא איבד יכולת לשמוח בשמחתכם. אבל סליחה, כרגע אני משתדל מאד לרכז את האנרגיות שלי, באלו שרואים אותי, ובעצמי.

אני מודע לעובדה, שכל מיני יביטו על הפוסט הזה, ויגידו לעצמם, שלבטח הוא מכוון אליהם. אז זהו שלא, לגמרי ממש ממש בכלל לא. שבו והרגעו לכם, שהרי מתוך ליבי הדואב אני מקיא, את אשר על ליבי, שכרגע לגמרי לא במקרה, מדמם לחלוטין. אין בכך קריאה לעזרה חלילה, שהרי אני דומתחלף מסוכן בכלל, קשוח ועשוי ללא חת. מנוסה ידוע בפרידות. אין בכך גם קריאה לקרוא לי במסנגר ולשגר חיבוקים המון. אני לא תקשורתי עכשיו בכלל, וכל כך לא נחמד, משהו כזה כמו נהייתי, אחד לא מהחברה, שאין לו סובלנות לשיחות שכאלה בכלל.

שלא נתבלבל לרגע, אני מקבל מלא ים גדול עצום ורב של אהבה, מכאלה שאיתי, איש איש בדרכו. יש כאלה, שבשגר קטן ופשוט, אפילו בהודעה קצרה בכלוב, או בשיחה קצרה ולא אקראית, שממלאים את ליבי בים עצום ורב של חום ואהבה, שלגמרי לא צריך אפילו טיפה יותר, בכדי לגרום לי להרגיש עטוף אהבה, חום, ואמפטיה. זה לא ההוא הא, שעושה לי את זה, {וגם אף פעם לא עשה}, שהרי נהייתי עוף מוזר משהו, אחרת ממה שהייתי קודם לכן, שברור שגם אז, ניכרו בי נוצות כאלה משונות, אחרת אולי, אבל לא פחות.