הנוף בסוואנה שלי

קודם כל אני רוצה לציין שאני לא בעד מרתון. זו חוויה מזעזעת לגוף.

הייתי פעם אתלט ועכשיו אני בשאריות האתלטיות שלי מתאמן לתריאטלון הראשון בחיי.

מקצה ספרינט: 0.75 שחייה, 20 אופניים ו 5 ק"מ ריצה. כל אחד מהמקטעים לא נשמע אתגר קשה. אבל, הטריפל הזה הוא קטלני טיפה.

בואו נחזור למרתון. כדי לכייל מושגים, בואו רגע ננתח ריצת 1000 מטר.

במיטב שנותיי, נאבקתי קשות לרדת מ 3 דקות לקילומטר בריצה הזו. שזה הישג מרשים.

כשרצים 5 ק"מ ומעלה, 800 המטרים הראשונים הם בגדר חימום לשרירים ולנשימה כדי "להכנס לקצב". אחרי זה נכנסים לאוטומט.

התוצאה הכי טובה שלי היתה 4:30 דקות לק"מ. בריצת 2,000 הייתי הרבה יותר טוב מזה.

בריצות ארוכות, בתנאי שהתאמנת מספיק, הבעיה העיקרית היא חוב חמצן. אתה לא מצליח לספק מספיק חמצן לשרירים כדי לעמוד בקצב.

יש לי בן דוד שהתאמן ארוכות למרתון באירופה והצליח לסיים מרתון בזמן ממוצע של 5:30 דקות לק"מ. זה פשוט הישג מעולה ומרשים ביותר.

בואו נראה רגע מה קורה בעולם בינתיים. הראשון ששבר את השיא העולמי, בלרדת משעתיים למרתון היה קנייתי בשם קיפצ'וגה שב 2019 שבר את השיא.

ננתח לרגע מה זה אומר פחות משעתיים. זה אומר שכל ק"מ הוא עשה בממוצע של 2:50 דקות.

אתם קולטים את זה שאפילו בק"מ אחד לא הגעתי לתוצאה הזו.

הוא עשה אימונים בריצה בגובה גדול כדי לשפר את היכולת לספק חמצן לשרירים בריצה כזו ארוכה בגובה נורמלי.

פשוט לא יאומן כי יסופר.