אהבה זה לא משהו שנולדים איתו, זה משהו שמצריך יכולת לא מבוטלת. היכולת לאהוב היא מתנה שצריך לעבוד בשבילה. זה מצב התפתחותי בכלל, להיות יכול לאהוב ממש.
ניחנתי ביכולת לאהוב. זה מקסים, זה מדהים, זה אלוהי, זו המתנה הכי גדולה שאדם יכול לבקש לעצמו. נכון, אהבה גורמת גם לכאב, והרבה ממנו. אני קונה את העיסקה של לאהוב עד לקצה ולכאוב אחרי. האמת שהייתי מעדיף עיסקה של לאהוב בלי האחרי, אבל לצערי זה לא קורה לי. הלב שלי היה פתוח לרווחה. צ'אקרת הבסיס פתוחה לגמרי.
***
עד כה, אהבתי, כאבתי, התאוששתי והמשכתי הלאה. עכשיו אני סוגר את הלב. אני בתהליך, זה לא קורה מהיום למחר. איבדתי תקווה שתהיה לי אהבת אמת.
שאלה אותי הגננת מה זו אהבת אמת ? עניתי לה, כשדואגים לבן הזוג שלך יותר ממה שאת דואגת לעצמך.
אני סוגר את הלב, בונה קשר עם הלבד, מתרגל אליו. כבר הייתי בזוגיות עם הלבד, אני יודע להנות שמה, למרות שהיא בת זוג קשה לאללה. מקווה שאצליח להשאר עם צ'אקרת בסיס פתוחה.
שיהיה לי בהצלחה.
לפני 16 שנים. 6 בספטמבר 2008 בשעה 21:10