קמתי בבוקר אחרי לילה בו לא קיבלתי אפשרות לישון מי יודע כמה למה, והכל כמובן מהסיבות הכי טובות שיש בעולם. קמתי בבוקר (שוב), שמח ומאושר. נסענו באוטו, ובדרך לעבודה הורדנו את הגורמת העיקרית למצב הרוח הנעים שלי, בתחנת הרכבת. פתאום התנגן לו השיר של שלמה ארצי, ירח. האמת שבשיטחיות שמאפיינת אותי בימים האחרונים נתקעו אצלי לאורך כל היום כמה משפטים מהשיר מבלי להכיר את מלוא השיר בכלל. עכשיו פתאום, ולו מפני ששרתי את השיר הזה כל היום, ומפאת הרדידות שהזכרתי כבר, לא זכרתי כלום מהמילים של השיר פרט לקטע הבא:
לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער,
להגיד "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר".
אתמול היה טוב, אתמול היה טוב,
אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר.
ואז פתאום בא לי דחף עז לצטט את מילות השיר וגיליתי שהן לא מתאימות בכלל בכלל למקום שאני כעת, למקום שהייתי היום בבוקר. אבל אני הרי דומתחלף אימתני נורא ואני יכול לבחור לעשות כל מה שבא לי, ובדיוק ככה יהיה, אז במקרה הזה אני בוחר לצטט רק את הקטע שציטטתי כאן, ולקחת רק את שכתוב בו, ואת רוח הדברים הללו, וזהו זה.
אתמול היה טוב, אתמול היה טוב,
אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר.
ראבק, כמה שאתמול היה טוב.
Johny is up, and ready for action.
וואללה.
לפני 16 שנים. 29 באוקטובר 2008 בשעה 19:15