הנוף בסוואנה שלי

פלישת החייזריות כבר כאן, בשקט בשקט, בלי הרבה מהומה, בלי רעש תקשורתי, בלי שישימו לב בכלל, הן מגיעות, אחת אחרי השנייה, יוצאות מסמטה פלונית, ומצטרפות להמון של הרחוב הסואן, ונטמעות בקהל בשקט בשקט. אין להן מראה מיוחד, אין להן אפילו מאפייני מראה דומים, הן שונות מאד אחת מהשנייה. מה שכן, בתחילה אין להן ייחוד בולט, אולי בעצם בזה הן בולטות, בחוסר הייחוד הזה. לא הייתי מגדיר אותן כיפיפיות מדהימות, גם לא כחתיכות באופן יוצא דופן, או אפילו כסקסיות באופן מיוחד. הן פשוט רגילות כאלה, כאלה שלא באמת שמים לב אליהן. יש להן עוד מאפיין בולט, הן מופיעות משומקום. אי אפשר לצוד אותן, הן צדות לבד. הן מסמנות לעצמן מטרה, ובאופן עדין כזה ייחודי להן, הן ניגשות למטרה שלהן, נעמדות לידה, באופן עדין, אך שאינו משתמע לשתי פנים. הן בחרו בך, הן בחרו להבהיר לך את זה, באופן העדין הזה, וכל מילה נוספת מיותרת.

בנקודה הזו, אתה פשוט שם לב אליהם פתאום, מתבונן. להפתעתך, פתאום, כאילו משום מקום, נצבע בהן ייחוד, ייחוד כזה, ממש בערך בדיוק כמו שאתה רוצה. הן קוראות את הייחוד הזה שאתה רוצה, ומתחילות להשתנות לקראתו. הוא מתחיל להופיע בהן, צעד אחרי צעד. אתה עומד משתאה, איך זה שלא שמת לב אליהן קודם לכן. אז זהו, שקודם הן היו שונות, לפני שהתחילו להשתנות אליך, לטעם שלך. מה שהכי מוזר בכל העניין הזה, שהשינוי הזה שחל בהן, הוא גם וויזואלי. זה הרי לא ייאמן לכאורה, שהיא יכולה להשתנות וויזואלית, ולהתאים את הוויזואליות שלה, למה שאתה אוהב. למרות העובדה שזה לא נשמע אפשרי בכלל, זה בדיוק ככה, אצל החייזריות הללו לפחות.

זה לא רק הוויזואליות שמשתנה, זה הרבה מעבר לכך. הן לומדות אותך ביסודיות, לומדות מה אתה רוצה וצריך, ומתאימות הכל אליך. כמו ספוג כזה שמתאים את צורתו אליך. מה שעוד יותר מדהים בכל העניין, שהן לא ממש ספוג, הן באות עם אישיות משלהן, שלא כמו שאתה רוצה, שלא כמו שאתה חושב שנכון שיהיה. הן באות עם הרבה מאד אינטליגנציה, הרבה מאד יכולת ללמוד, הרבה מאד גמישות מחשבתית. הן באות גם עם המון תשוקה, מיניות לא עצורה, כמיהה. הן פשוט אוהבות כשלוקחים אותן, כשמעצבים אותן, זה עושה להן טוב, והן טורחות ליידע אותך לעובדה הזו, ולבקש שתמשיך. אבל הן גם באות עם עוצמה מאד גדולה, עוצמה הטמונה בעצם היכולות החייזריות הללו שלהן. הן מאד קשובות למטענים שלך, לאיך אתה חושב שצריך להיות, ומשתנות לשם, מאד ביעילות, מאד במהירות, אבל מספיק לאט, כדי שתרגיש שזה אתה זה שעושה את השינוי, שאתה מתאמץ לשם כך, שיש לך חלק עצום ורב בשינוי הזה שאתה מחולל בהן, והשיא של המוזרות היא שזה גם נכון. אבל בעצם, זה היכולת שלהן להשתנות ככה, זו היא, הגורם העיקרי בכלל.

לא עוברים להם יותר מדי ימים, ואתה מוצא את עצמך, עם נשוא חלומותיך כמעט. מספיק כמעט שכמעט ממש לגמרי. אבל מספיק כמעט, כדי שלא תרגיש לבד שמה, שיש מולך אישה, שהיא היא, בלי קשר אליך בכלל. הן משתנות כל כך, שאתה מתבונן עליהן, ושואל את עצמך, איך זה שלא שמת לב אליהן קודם לכן בכלל. שהרי הן כל כך מדהימות שזה לא יאומן בכלל. מה שעוד יותר מוזר בעניין הזה, שהן מדהימות לא רק בעיניך, הן מדהימות בעיני כל מי שמסביב. אבל זה בדיוק הקטע, זה תוצר של מי שמדהימה בעיניך, שהוא כזה, שמדהים כל אחד/אחת מסביב. הפנטזיה שלך, על מדהימות, מדהימה את כולם. זו הרי אספקלריה של חלומותיך, על האישה האידיאלית. כל כך שכך, שזה מדהים בכלל.

אתה שואל את עצמך, איך זה קורה הדבר הזה בכלל ? איך השינוי הזה כזה עמוק ? איך זה יכול להיות בכלל ? אז זהו בדיוק, שזה יכול לקרות רק אצל החייזריות האלה, ובזה הייחוד שלהן. זו היכולת הזו שלהן, להתאים את עצמן, מכל בחינה אפשרית, ולהפוך להיות כל כך מדהימות, בשבילך. האמינו לי, למרות שזה עשוי לא להישמע אמין, שהחייזריות האלה, בידיים טובות ואוהבות, הופכות להיות יפיפיות מדהימות ועוצמתיות, באופן כל כך עוצר נשימה, שבא לכולם לבכות, כאשר הם מתבוננים בהן.

העובדה הלא מוזרה הזו, שכאשר יש לך מספיק סבלנות, אורך רוח, ורצון כנה להרבה עבודה, וכמובן הרבה אהבה נקייה בלב, כל חייזרית כזו, הופכת להיות פרח מדהים ועוצר נשימה. הן לא מגיעות כאלה, הן מגיעות גולמיות, אבל עם הטיפול הנכון, הן שלך, הן הופכות להיות נשוא חלומותיך.

הן בכל מקום פה. מבלי שאנחנו שמים לב, הן מתרבות, מגיעות אחת, ועוד אחת, ועוד אחת, ונטמעות פה. לא יעבור עוד זמן רב, והן ישלטו בעולם, יכשפו את כולו. אותי כבר כישפו, ואתם, כן אתם, גם בדרך. אז תיזהרו לכם כולם, פלישת החייזריות הללו כבר כאן, והן לוקחות שבויים, ומכשפות אותם, אבל לגמרי ממש בכלל. אין משם דרך חזרה מהכישוף הזה, זה לתמיד. שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם.

איך שאני אוהב סאביות, זה עושה לי כל כך נעים, עמוק עמוק בתוך הנשמה.