הנוף בסוואנה שלי

נשאלתי אם טוב לי עכשיו. אז זהו שעקב העובדה שמעולם לא רכשתי טובליפהמטר, אני קצת מתקשה לענות על השאלה המורכבת הזו. יש שיגידו (והיו שאמרו), שאם אני לא יודע, אז זה כנראה לא.

אז זהו, שהדדוקציה הזו פשוט אינה נכונה במקרה שלי, וכל זה על שום מה ? זה בעצם פשוט מאד. הייתי ביחסי זוגיות עם אהבה עצומה, עם שיגרה, הכל היה ברור, עד כמה שניתן, היינו רגילים אחד לשני.
עכשיו אני לא רוצה זוגיות, אני רוצה דברים אחרים. אבל אני עדיין לא רגיל אליהם, והם לא רגילים אלי, בכל אופן לא לגמרי. אני נמצא בתהליך בנייה והסתגלות למצב החדש הזה עבורי, עדיין לא רגיל אליו, לא מספיק מרגיש בו נוח.

אז לכן בעצם, התשובה לשאלה המורכבת הזו, שעדיין לא הגעתי למקום שלגמרי טוב לי, אבל אני בונה אותו, את הטוב הנחשק הזה.
זה עלול להשמע מאד מלאכותי ומעושה, אבל זה לגמרי לא כך. יש לי הרבה רגעים שטוב לי ממש, ממש הרבה רגעים כאלה, ממש הרבה טוב.

בכדי שיהיה טוב צריך להשקיע עבודה, בשביל לאהוב המון, גם צריך להשקיע עבודה, כמו גם בשביל יחסים טובים צריך להשקיע עבודה. עכשיו אני משקיע, אבל הבנייה טרם הסתיימה. זה לא עניין של מה בכך שיהיה טוב, שיהיו יחסים טובים, שתהיה אהבה גדולה. היה פעם מישהו שאמר לי על יחסי הנישואין השניים שהיו לי, שיש לי הרבה מזל, ותמיד הייתי עונה לו, שזה לא רק מזל, זה בעיקר הרבה מאד עבודה קשה.

אז זהו, אני משקיע תשומות עבודה, ומנגב אגלי זיעה ממצחי, ותוך כדי כל זה, אני גם נהנה והרבה. התחלתי לקחת וויטמינים, היות ונראה לי שמפלס האבץ בגופי ירד לרמות נמוכות ביותר. תשמעו, אמאזונות זה לא עניין של מה בכך. הן באות בשאגת קרב, מנופפות בדדיהן (ולא רק), וסוחטות את לשד עצמותי. אומרים שנשים מגיעות לשיאן המיני בגילאי הארבעים, וואללה, יש מצב, לגמרי יש מצב.

בתצפיותי על חיי גיליתי, שאני מאד אוהב נשים בעלות תשוקה מינית מפותחת באופן חריג. זה לגמרי עושה לי את זה. יש לי הוראה כזו, מאז ומעולם, שבכל פעם שבא לה סקס, גם אם אני ישן, זה לא סותר, שתעיר אותי, בכל שעה, אני תמיד רוצה לעשות סקס. אני אוהב את התחושה הזו, שחולבים אותי, שסוחטים את לשד עצמותי. ידוע לכולם שסאביות אמאזונות הן קרביות, וקרבי זה הכי, אחי. האמינו לי כולם, קרבי זה הכי, אחי. נימפומניות זה גם קרבי, וגם הכי, אחי.

טוב נו, אני אלך לי לקחת וויטמינים, שהרי סוף השבוע בפתח, ואני עוד מתחיל אותו עם רמת אבץ נמוכה ביותר. לא רק שכך, בסופש הזה אני בלי הילדים. תשמעו לי, לגמור ארבע עד שש פעמים ביממה, כמעט כל יממה, מחסל כמויות נכבדות של אבץ מהמצבורים שאיכשהו הצלחתי לאגור בתקופות היובש המועטות בחיי.

אם נשמע לכם באיזה שהוא אופן שאני מתלונן, או סובל, או מבקש רחמים, אז שתדעו לכם שזה לגמרי לא המצב בכלל בכלל. למרות שאין ברשותי את אותו טובליפהמטר ידוע, אני יכול לקבוע בתוקף, שהמצב שלי לא רע בכלל. רק שיחזירו לי כבר את הרישיון, והמצב עשוי להתקרב באופן מדאיג לטוב מאד אפילו.