אמת, נכון הדבר, ענה השועל, בעיני הנך עדין נער קטן, שאינו שונה ממה אלף נערים קטנים אחרים; אין לי צורך בך, אף אתה אינך זקוק לי; בעיניך אתה אינני אלא שועל הדומה למאה אלף שועלים אחרים. אך אם תאלפני נהיה זקוקים איש לרעהו; אתה תהיה בשבילי אחד ויחיד בעולם, ואף אני אהיה בעיניך אחד ויחיד בעולם כולו.
...
אם כן, שאל הנסיך הקטן, מה המעשה שעלי לעשות ?
לשם כך, השיב השועל, עליך לגלות סבלנות ואורך רוח, תחילה תשב לך במרחק מה ממני, כך, על הדשא. אני אציץ בך ואתה תשב דומם ולא תאמר דבר, כי הדיבור הוא מקור כל אי ההבנה. אך כל יום תוכל לשבת קרוב יותר אלי.
...
אנא אלפני נא! התחנן השועל לפניו.
...
אם חשקה נפשך בידיד, אלפני נא אלף!
***
עלי לסבול את קרבתם של שנים שלושה זחלים אם רצוני להכיר פרפרים. ואומרים שהם יפים להפליא. ומי עוד יפקוד אותי ? אתה תהיה רחוק מכאן... ואשר לחיות הגדולות אינני יראה אותן כלל וכלל. הן גם לי יש צפרנים.
היא חשפה בתמימות את ארבעת חוחיה, אחר כך הוסיפה ואמרה: אל תוסיף עוד להתמהמה, כי הדבר מעורר את חמתי! החלטת להסתלק מכאן, קום ולך לך איפה!
היא האיצה בו משום שלא רצתה שהנסיך הקטן יראה אותה בבכיה. אכן זו שושנה גאותנית...
***
הפרחים מגדלים חוחים זה מליונים בשנים, ואף על פי כן אוכלים הכבשים את הפרחים זה מיליוני שנים. כלום אין זה עניין רציני לחקור ולברר למה ומדוע מתאמצים הפרחים כל כך לגדל חוחים, שאינם מעילים להם כלל ?
לפני 15 שנים. 28 בדצמבר 2008 בשעה 21:41
