לתשומת לבך - המנוי מסתיים בעוד 1 ימים.
איזה קטע זה בכלל ?
אני מנוי בכלוב מה-27 ביוני 2003.
יש לי בלוג שהתחיל מדצמבר 2005, וים עצום ורב של פוסטים שהוא בגדר משרה מלאה לקרוא אותם בכלל.
כתבתי ים של הודעות בפורומים השונים, בעיקר באלפוני 😉
הייתי פעיל מאד בקהילה (עכשיו לא כל כך).
ועכשיו, אני לא מחדש את המנוי.
משבר יחסים.
***
פנייה להתחיל עם סאביות משוייכות זה פיכסה לגמרי, כל כך שכך, שאני מאבד כל ערך כלפי שכאלה, אפילו אם היה משהו כזה קודם לכן.
***
הנטייה לבדסם בעיני היא פונקציה של מי שעומדים מולו, ולא משהו שניתן לנתק מזה.
יש כאלה שמרגישים כלפיהם שהם אנשים בעלי שיעור קומה, נשוא להערצה, מאסטרים. מרגישים להתמסר אליהם שמה, לכרוע על ארבע ולנשק להם את הרגליים. רק אז, יש מקום לבדסם. כמובן שיש צורך שם במשוב, באהבה, אבל מעבר לכך, מבלי כל אלו בדסם הוא בגדר פארסה בעיני בכלל.
***
פוליגמיות של מאסטרים.
מאסטר הוא מישהו שמעריצים אותו, שהרי אחרת הוא לא מאסטר בכלל. כאלה אנשים, מעבר לכך שמעריצים אותם, יש להם בעצמם צורך בהערצה הזו, היא מזינה אותם.
לדעתי, נדיר מאד למצוא מאסטרים באמת, שהם לא פוליגמיים. שהרי הם ניזונים מההערצה הזו, ונדיר שיסתפקו בהערצה מסאבית אחת בלבד, למרות שזה ייתכן.
יש כמה סוגים של פוליגמיה של מאסטרים.
1. מאסטר עם הרמון. זה מקום הכי לא פשוט בעיני, למאסטר ולסאביות. לדעתי הדרך היחידה כמעט להצליח שמה היא למנות סאבית אחת שתנהל את ההרמון, להלן הסאבית הראשית. גם אז נכון לאותו מאסטר, וגם לסאביות שלו מסלול ייסורים לא פשוט בכלל.
2. מאסטר עם סאבית אחת, שנהנה לגוון עם כל מיני סאביות אחרות. הדרך היחידה לדעתי להצליח שמה, זה לתת לסאבית הזו, בלטה מזהב. זה מקום כזה שהמאסטר שומר עליו, שהיא היא האחת, והוא זה שאחראי לכך שאף אחת לא תתקרב לאותה בלטה מזהב השמורה רק לה.
יש אולי מאסטרים מונוגמיים, אבל לדעתי זה כל כך נדיר שמטעמי פרקטיקה, לתור אחריהם הוא בגדר עיוות סטטיסטי, של תופעה שולית כל כך, שהיישום המעשי שלה מוטל בספק כל כך רב, שגובל בתמימות.
בקיצור לסיכום, מי שמחפשת מאסטר מאסטר שהוא גם מונוגמי, פשוט חיה בסרט. אני לא טוען שהסרט הזה לא יכול להתגשם חלילה. אבל ההסתברות לכך כזו נמוכה שזו בגדר תמימות לחפש את זה בכלל. עדיף להיות מעשיות ולראות נכוחה את אשר עומד בפניכן במציאות, מאסטרים פוליגמיים.
טפי... החיים זה לא פיקניק, ולבטח לא קייטנה לנערות מקהלה.
לפני 15 שנים. 27 בינואר 2009 בשעה 19:28
