לפני 15 שנים. 3 במרץ 2009 בשעה 20:16
כשאני לבד יש לי שיגרה כזו של לעשות ביד. האמת שזה הכי פשוט, בלי צורך לשוחח עם המגבת או עם הקרם, לאחר מכן. מספק את הסחורה באופן הכי תכליתי שאפשר מבלי סיבוכים. לוקח לי זמן אחרי פרידה לחזור למקום הקסום הזה, ואני כבר שם עכשיו. אין מה להשוות את זה למציצות וזיונים, ולבטח לסשנים, אבל עדיין אין גם להמעיט בערך המקום המקסים הזה.
שוב לבד. ואתם יודעים מה ? מקום לא רע בכלל. יש לי שמה שיעור. כשהוא יגמר, אז כנראה תם זמן השיעור. זה הרי כל כך פשוט בעצם, ורק אנחנו שנוטים לסבך את זה תמיד.
מושיט ידיים לעולם בחיבוק אוהב.
