ברצוני לשתף אתכם בכמה דעות נוספות שלי בעניין.
1. אני מכיר אישית אנשים שנהנים מכאב נפשי.
2. אני מכיר הרבה שמשתמשים בשיטה הזו בכדי לשלוט בנשלטת שלהם. משהו כמו "אם לא תתנהגי יפה" אני אגרום לך לסבול ריגשית. זה יכול לבוא לידי ביטוי בפרצופים, או אפילו בהרחקה. אני סבור שהשיטה הזו היא במקרים מסויימים לגיטימית, אך במקרים מסויימים עושים בה שימוש לרעה.
3. ניתן לומר שבעצם העובדה שאישה מוכה שנשארת בבית, יש בזה אינדיקציה להסכמה, אך לדעתי לא כך הדבר. במקרים רבים כאלה, האישה תטען שהיא אוהבת אותו והוא לא התכוון, שהוא הבטיח להשתנות או טיעונים רבים ומגוונים להסביר את הישארותה שם. אני לא מוצא שום הסכמה בהשארות הזו, ולדעתי זהו מצב של תקלה בשיקול הדעת שלה.
4. הרבה נהנים מהצלפות, או משליטה מנטאלית, יש אפילו שנהנים מהשפלות, אבל הדגש שלי בעניין, הוא שהם נהנים מזה. אבל האם מישהו נהנה מזה שהוא סובל ריגשית ? זו בעצם השאלה שהעליתי בפוסט הזה.
5. זו אמירה נפוצה "כל אחד והבדסם שלו", אבל האמנם זה תמיד עושה את אותו בדסם לגיטימי (בעיני) ? לדעתי לא. לדעתי המבחן הגדול של יחסים בדסמים הוא אחרי היחסים, או ברטרו פרספקטיבה של זמן, שבה שני בני הזוג מסתכלים אחורה ואומרים שזו היתה מערכת יחסים טובה. אבל לצערי בהרבה מאד מקרים נמצא אנשים שמטיפים בלהט שהיחסים שלהם מקסימים, ולאחר זמן לצאת מקללים ומגדפים את אותה מערכת יחסים. האם יש בזה כדי לשלול את שאמרו קודם לכן ? לדעתי כן. לדעתי כאמור, מערכת יחסים בדסמית נבחנת במבחן הזמן.
לפני 15 שנים. 29 במרץ 2009 בשעה 17:43